4032 – הלכות ברכות
א. השותה מים מחמת שהוא צמא, באופן שיש לו הנאה מכך, מברך 'שהכל נהיה בדברו'. אך אם אינו צמא ושותה מים כדי להעביר מאכל שנמצא
אנו מגישים בפניכם את האפשרות ללמוד חומר מהעבר, בכל קטגוריה ותאריך שתבחרו.
הלימוד תמציתי, ברור ובהיר המקנה לך יכולת קלה ללמוד. לדעת. להבין.
א. השותה מים מחמת שהוא צמא, באופן שיש לו הנאה מכך, מברך 'שהכל נהיה בדברו'. אך אם אינו צמא ושותה מים כדי להעביר מאכל שנמצא
א) כהן גדול, צריך שיהיה גדול מכל אחיו הכהנים, בנוי, בכח, בעושר, בחכמה ובמראה. אם אין לו ממון, כל הכהנים נותנין לו משלהן, כל אחד
תוספת על ההלואה ב. אסור ללוה לתת משלוח מנות למלוה בפורים בגלל שהלווהו, אם לא נתן לו עד היום. ואם היה נותן לו עד היום,
פרק ג, משנה א: הַתּוֹרֵם קִשּׁוּת וְנִמְצֵאת מָרָה, אֲבַטִּיחַ וְנִמְצָא סָרוּחַ, תְּרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם. הַתּוֹרֵם חָבִית שֶׁל יַיִן וְנִמְצֵאת שֶׁל חֹמֶץ, אִם יָדוּעַ שֶׁהָיְתָה שֶׁל
א וְאִשָּׁ֣ה אַחַ֣ת מִנְּשֵׁ֣י בְנֵֽי־הַ֠נְּבִיאִים צָֽעֲקָ֨ה אֶל־אֱלִישָׁ֜ע לֵאמֹ֗ר עַבְדְּךָ֤ אִישִׁי֙ מֵ֔ת וְאַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ כִּ֣י עַבְדְּךָ֔ הָיָ֥ה יָרֵ֖א אֶת־ה֑' וְהַ֨נֹּשֶׁ֔ה בָּ֗א לָקַ֜חַת אֶת־שְׁנֵ֧י יְלָדַ֛י ל֖וֹ לַֽעֲבָדִֽים׃
יז) וכיצד משתתפין במבוי, גובה אוכל כשיעור גרוגרת [-תאנה מיובשת] מכל אחד ואחד, או פחות מכגרוגרת אם היו מרובין, ומניח הכל בכלי אחד בחצר מחצרות
כפי שהתבאר, הסיבה הראשונה לכך שהאדם נמנע מללמוד תורה בביתו בזמנו הפנוי, כיון שהוא סבור שהדבר מותר. אמנם האמת היא, כפי שהתבאר לעיל, שחייב האדם
המשך פט. החבר: וכן אנו מסבירים [את התופעה של קריעת ים סוף], שקרע את הים ושמהו לחומות עומדות מימין העם ומשמאלם, ונסללו מסילות ישרות, ומשטח
א. מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער טעמי המצות פרשת עקב, תכוין בהמשך זמן אכילתך ולפחות כשאתה אוכל אותה הפרוסה של כזית אשר ברכת עליה
ג. איסור לשון הרע הוא אף כשאינו מדבר מתוך שנאה ולא מתוך כוונה לגנותו, אלא בדרך שחוק. ד. אף אם אינו מזכיר את שמו של
לח. ביום טוב, מותר גם לתפור דברי מאכל, כגון עוף ממולא, ובתנאי שיהא מוכן חוט חתוך ומושחל במחט לצורך זה מערב יום טוב, ומותר לחתוך
אָדָם הַלּוֹמֵד תּוֹרָה, כָּל אֲשֶׁר יְחַדֵּשׁ – יִכְתֹּב בַּסֵּפֶר, וְאַל יְהִי בַּז לְחִדּוּשָׁיו, וְכֵן יִכְתֹּב כָּל אֲשֶׁר יִשְׁמַע דָּבָר חָדָשׁ, שֶׁהֲרֵי כָּתְבוּ הַמְּפָרְשִׁים שֶׁעַכְשָׁו שֶׁאֵין
כ. צריך לברך בכל יום שלש ברכות, שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, ושלא עשני אשה. כא. גר צדק אינו מברך "שלא עשני גוי". ואם
הלכות בין המצרים / שלשת השבועות א. ענין זה, שאין לברך 'שהחיינו' בימי בין המצרים, אינו מדיני אבלות, שהרי אפילו אבל רשאי לברך שהחיינו, אלא
משנה ג: אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחֹטֶם, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ סִימָנִין בְּגוּפוֹ וּבְכֵלָיו, אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ, וַאֲפִלּוּ רָאוּהוּ
פרשת יתרו "לא תנאף" (שמות כ יב) מצוות לא תעשה, שלא לבא על אשת איש, שנאמר 'לא תנאף', ולשון נאוף סתם משמע באשת איש. משרשי
בכלל מצוות 'והחזקת בו', לסייע לאדם שמתחיל להתמוטט בנכסיו על ידי שיתן לו עבודה וכדומה, כדי שיוכל להתפרנס. וצריך כל אדם לדקדק בזה, כאשר בא
השער הרביעי, שער הבטחון פרק חמישי [המשך החילוקים שבין הבוטח בה' לבין מי שאינו בוטח בו, לענין ביקוש הפרנסה:] ז. הבוטח באלוקים לא יצטער כשלא
ה. בישל מאכל פרווה נוזלי, בתנור בשרי נקי בן יומו, והמאכל היה מגולה, ללא מכסה, יש להחמיר שהמאכל נעשה בשרי [אבל אין צריך להמתין אחרי
(כא) שלישי וַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַֽיַּחֲבֹ֖שׁ אֶת-אֲתֹנ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ עִם-שָׂרֵ֥י מוֹאָֽב: וַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַֽיַּחֲבֹ֖שׁ אֶת-אֲתֹנ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ עִם-שָׂרֵ֥י מוֹאָֽב: וְקָם בִּלְעָם בְּצַפְרָא וְזָרֵיז יַת אֲתָנֵיהּ וַאֲזַל
חלק רביעי – בעבודת בוראינו פרק שישי – פרטי סדר ביום והתפילה המשך א: וצריך שתדע, שאף על פי שעל דרך כלל נאמר שהלילה הוא
משנה ה: שָׁלשׁ גְּרָנוֹת לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה, בִּפְרוֹס הַפֶּסַח, בִּפְרוֹס הָעֲצֶרֶת, בִּפְרוֹס הֶחָג, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בַּאֲדָר, בְּאֶחָד בְּסִיוָן, בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה
משנה ו: הַכּוֹתֵב כְּתֹבֶת קַעֲקַע, כָּתַב וְלֹא קִעֲקַע, קִעֲקַע וְלֹא כָתַב, אֵינוֹ חַיָּב, עַד שֶׁיִּכְתּוֹב וִיקַעֲקֵעַ בַּדְּיוֹ וּבַכְּחוֹל וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן
פה ניתן להקדיש.
תוכן