כז כֹּֽה־תֹאמַ֨ר אֲלֵהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֨ר אֲדֹנָ֣י יְהוִה֮ חַי־אָנִי֒ אִם־לֹ֞א אֲשֶׁ֤ר בֶּֽחֳרָבוֹת֙ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ וַֽאֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֔ה לַֽחַיָּ֥ה נְתַתִּ֖יו לְאָכְל֑וֹ וַֽאֲשֶׁ֛ר בַּמְּצָד֥וֹת וּבַמְּעָר֖וֹת בַּדֶּ֥בֶר יָמֽוּתוּ׃ כח וְנָֽתַתִּ֤י אֶת־הָאָ֨רֶץ֙ שְׁמָמָ֣ה וּמְשַׁמָּ֔ה וְנִשְׁבַּ֖ת גְּא֣וֹן עֻזָּ֑הּ וְשָׁ֥מְמ֛וּ הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֵ֥ין עוֹבֵֽר׃ כט וְיָֽדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה בְּתִתִּ֤י אֶת־הָאָ֨רֶץ֙ שְׁמָמָ֣ה וּמְשַׁמָּ֔ה עַ֥ל כָּל־תּֽוֹעֲבֹתָ֖ם אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃
֍ ֍ ֍
(כז) כֹּה תֹאמַר אֲלֵהֶם, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, חַי אָנִי [-נשבע ה' בשמו הגדול], אִם לֹא כך יארע לכם, כי כל יושבי הארץ ימותו, אֲשֶׁר מתחבאים בֶּחֳרָבוֹת – בחורבות הבתים, בַּחֶרֶב של האויב יִפֹּלוּ, וַאֲשֶׁר מסתתר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, מקום שאין יד האויב מגעת, לַחַיָּה הרעה נְתַתִּיו לְאָכְלוֹ, וַאֲשֶׁר נטמנו בַּמְּצָדוֹת וּבַמְּעָרוֹת, בַּדֶּבֶר יָמוּתוּ.
(כח) ועל ידי כך וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ שְׁמָמָה, וּמְשַׁמָּה [-שממון קבוע הבא על ידי אחרים], וְנִשְׁבַּת גְּאוֹן עֻזָּהּ – וגם המקומות העזים שבארץ, כמו המצודות והמבצרים שלא כבשו האויבים, יהיו שוממים מבני אדם, וְשָׁמְמוּ גם הָרֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֵין עוֹבֵר.
(כט) וכיון ששממה עצומה כזו לא תהיה בדרך הטבע, וְיָדְעוּ – יכירו הכל כִּי אֲנִי ה', בְּתִתִּי אֶת הָאָרֶץ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה כעונש עַל כָּל תּוֹעֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, כי שממה כזו תהיה רק מכח השגחת ה' לרעה, כנגד עוונותיהם.
