ל וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם בְּנֵ֣י עַמְּךָ֗ הַנִּדְבָּרִ֤ים בְּךָ֙ אֵ֣צֶל הַקִּיר֔וֹת וּבְפִתְחֵ֖י הַבָּתִּ֑ים וְדִבֶּר־חַ֣ד אֶת־אַחַ֗ד אִ֤ישׁ אֶת־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר בֹּֽאוּ־נָ֣א וְשִׁמְע֔וּ מָ֣ה הַדָּבָ֔ר הַיּוֹצֵ֖א מֵאֵ֥ת יְהוָֽה׃ לא וְיָב֣וֹאוּ אֵ֠לֶיךָ כִּמְבוֹא־עָ֞ם וְיֵֽשְׁב֤וּ לְפָנֶ֨יךָ֙ עַמִּ֔י וְשָֽׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ וְאוֹתָ֖ם לֹ֣א יַֽעֲשׂ֑וּ כִּֽי־עֲגָבִ֤ים בְּפִיהֶם֙ הֵ֣מָּה עֹשִׂ֔ים אַֽחֲרֵ֥י בִצְעָ֖ם לִבָּ֥ם הֹלֵֽךְ׃ לב וְהִנְּךָ֤ לָהֶם֙ כְּשִׁ֣יר עֲגָבִ֔ים יְפֵ֥ה ק֖וֹל וּמֵטִ֣ב נַגֵּ֑ן וְשָֽׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ וְעֹשִׂ֥ים אֵינָ֖ם אוֹתָֽם׃ לג וּבְבֹאָ֑הּ הִנֵּ֣ה בָאָ֔ה וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֥י נָבִ֖יא הָיָ֥ה בְתוֹכָֽם׃
֍ ֍ ֍
(ל) לאחר שפתח ה' את פיו של הנביא לשולחו להתנבא אל העם, היו ישראל מראים עצמם כלפי חוץ כרוצים לשמוע את דבריו וכיראים את ה', ואילו בסתר היו מדברים עליו דברי גנאי, ועל כך אמר לו ה', וְאַתָּה בֶן אָדָם, בְּנֵי עַמְּךָ הַנִּדְבָּרִים בְּךָ – המדברים עליך דברי גנאי, אֵצֶל הַקִּירוֹת של בתיהם וּבְפִתְחֵי הַבָּתִּים, שבמקומות אלו מצויים רק בני ביתם, ושם היו מדברים דברי גנאי על הנביא, וְדִבֶּר חַד אֶת אַחַד – אך כשדיבר אחד מבני העם עם אדם זר, או אפילו כאשר דיברו אִישׁ אֶת אָחִיו, היו אומרים זה לזה לֵאמֹר, בֹּאוּ נָא וְשִׁמְעוּ מָה הַדָּבָר הַיּוֹצֵא מֵאֵת ה', כאילו הם מאמינים לדברי ה', ורוצים לשמוע את דברי הנביא.
(לא) ובכל זאת לא יפחדו מדברי ה' בפי הנביא, וכאשר מקבץ הנביא את העם להשמיע להם את דברי הנבואה, וְיָבוֹאוּ אֵלֶיךָ כִּמְבוֹא עָם – יתקבצו עם שאר העם לבוא אליך, וְיֵשְׁבוּ לְפָנֶיךָ כאילו הם עַמִּי המיוחדים לי לשמוע בקול דברי, וְשָׁמְעוּ אֶת דְּבָרֶיךָ, וְאוֹתָם לֹא יַעֲשׂוּ – אך לא יקיימו את הדברים שתאמר להם בנבואה, כִּי במקום לומר בפיהם את דברי המוסר והתוכחה, דברי עֲגָבִים [-לעג והיתול] בְּפִיהֶם הֵמָּה עֹשִׂים. ובמקום שיחרד ליבם מפחד ה', אַחֲרֵי בִצְעָם לִבָּם הֹלֵךְ – ליבם מתפתה ללכת אחרי הדברים שהוא חומד ורוצה בהם, וכיון שהפה והלב רחוקים ממני, איך יבואו לעשות מעשים טובים.
(לב) ולפעמים יבואו מעצמם אל הנביא לשמוע את דבריו, בעת שהוא אומר את דברי הנבואה במשלים ומליצות הערבים על שומעיהם, וְהִנְּךָ לָהֶם כְּשִׁיר עֲגָבִים יְפֵה קוֹל וּמֵטִב נַגֵּן, כי נעים להם לשמוע את נועם המליצות ויופי סידור הדברים של הנביא, וְשָׁמְעוּ אֶת דְּבָרֶיךָ רק כדי להנות מיופי המילים והמשלים, וְעֹשִׂים אֵינָם אוֹתָם – אך לא יקיימו את הדברים.
(לג) ואמנם אף שבשעת הנבואה אינם מאמינים לדברי הנביא ואינם חוזרים בתשובה, וּבְבֹאָהּ – הרי כשתבוא עליהם הרעה שמפניה הזהיר הנביא, הִנֵּה כבר בָאָה, ונעשתה הרעה, ולא יוכלו כבר לדחותה כיון שלא תקנו את מעשיהם ולא שבו בתשובה, ומכל מקום תהיה תועלת אחת מדברי הנביא, וְיָדְעוּ באותה שעה כִּי נָבִיא הָיָה בְתוֹכָם, בראותם שהתקיימו דבריו.
