יב. אבל, ביום ראשון של אבלותו, אסור להניח תפילין, אבל ביום שני חייב אחר הנץ החמה מיד. ואם מת לו מת ביום אחד, ונקבר ביום אחר, אסור להניח תפילין ביום קבורה. וכן אסור להניח תפילין ביום שמועה קרובה. אמנם אם מת לו מת ברגל, שמתחיל למנות שבעה אחר הרגל, הרי זה חייב להניח תפילין ביום ראשון. ונתפשט המנהג בעיה"ק ירושלים ת"ו, וגם פה עיר בגדא"ד, להניח האבל תפילין דרבינו תם, כהוראת רבינו הרש"ש, ודלא כרבינו חיד"א ז"ל שכתב שב ואל תעשה עדיף:
יג. אסור לתלות תפילין, בין הבתים בין הרצועות. ואפילו בשעת הנחתם יש להחמיר שלא לאחוז בקשר בלבד ויהיה הבית תלוי עד שמניחו בראשו, אלא יקח בידו הקשר עם הבית ביחד, ויניח הבית במקומו, ואחר כך הקשר במקומו:
