פרשת אמור
"ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל" (ויקרא כב יב)
מצוות לא תעשה, שלא תאכל החללה מן הקודש, כלומר מן התרומה וחזה ושוק שראויות בנות אהרן הכשרות לאכלן, שנאמר 'ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל', וביארו חז"ל שכוונת הפסוק 'כי תהיה לאיש זר' היינו שנשאת לפסול לה, שפסלה מן הכהונה. וכיון שלשון הפסוק 'בתרומת הקדשים', דרשו חז"ל שהכוונה למורם מן הקדשים, כלומר חזה ושוק. ועוד למדו מהפסוק, שאם היתה הכהנת נשואה לזר, ומת בעלה, חוזרת לבית אביה לאכול בתרומה, אך אינה חוזרת לחזה ושוק.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן שיש שם תרומה דאורייתא, כמו שאמרנו במצוות הקודמות. עברה הכהנת ואכלה תרומה או חזה ושוק והיא חללה, וכן אם עברה ואכלה חזה ושוק אחר שמת בעלה הישראל או נתגרשה ממנו, וכן אם עברה ואכלה תרומה או חזה ושוק בעודה תחת בעלה הישראל, בכל צדדים אלו חייבת מלקות.
