כג) עובדי כוכבים שצרו [-הטילו מצור] על עיירות ישראל, אם באו על עסקי ממון, אין מחללין עליהן את השבת ואין עושין עמהן מלחמה בשבת. ובעיר הסמוכה לַסְּפָר [-לגבול], אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש, יוצאין עליהן בכלי זיין ומחללין עליהן את השבת, שאם לא יעשו כן תהיה כל הארץ נוחה להיכבש בפניהם, ובכל מקום, אפילו אינו סמוך לגבול, אם באו על עסקי נפשות, או שערכו מלחמה, או שצרו סתם ואין ידוע אם באו על עסקי נפשות או על ממונות, יוצאין עליהן בכלי זיין ומחללין עליהן את השבת, ומצוה על כל ישראל שיכולין לבוא, לצאת ולעזור לאחיהם שבמצור, ולהצילם מיד הגויים בשבת. ואסור להן להתמהמה למוצאי שבת. וכשיצילו את אחיהן, מותר להן לחזור בכלי זיין שלהן למקומם בשבת, כדי שלא להכשילן לעתיד לבוא, שאם לא נתיר להם את הדבר יש חשש שבפעם אחרת ימנעו מלבוא בשבת.
כד) וכן ספינה המטורפת בים, או עיר שהקיפה כרקום [-מצור של גויים], או שהציפה נהר, מצוה לצאת בשבת להצילן בכל דבר שיכול להצילן. ואפילו יחיד הנרדף מפני הגויים, או מפני נחש או דוב שהוא רודף אחריו להרגו, מצוה להצילו ואפילו בעשיית כמה מלאכות בשבת, ואפילו לתקן כלי זיין כדי להצילו, מותר. וזועקים עליהן בתפילה ומתחננים בשבת ומתריעין עליהן לעזור אותם. ואין מתחננים ולא זועקין על הַדֶּבֶר בשבת, כשם שאסור להתפלל ולבקש בשבת על שאר הצרות, מלבד ספינה המטורפת בים ועיר שהקיפוה כרקום:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
