שער התשעה עשר – שער הזכירה
[המשך הדברים שראוי לאדם לזכור תמיד, ואז תהיה עבודתו מקובלת לפני ה', וישא חן וחסד לפניו].
הזכירה השמונה ועשרים: שיזכור, שמי שנותן ביתו לאדם במתנה גמורה, ורוצה המקבל להרוס ולבנות לפי דעתו, לא יוכל הנותן למונעו מכך, כי כבר הוציאו מתחת ידו. כך ימסור אדם את נפשו ואת אשתו ואת בניו וכל ממונו ביד השם יתברך, ויהא הכל נתון לו במתנה, וכיון שמתחילה מסר עצמו ביד השם יתברך, הרי שם בטחונו על ה' יתברך, וכבר האמין ליבו לקבל מאהבה מה שיגזור הבורא יתברך עליו. ואפילו אם לא שלח השם יתברך רעה, לא על גופו, לא על ממונו, ולא על בניו ולא על אשתו – אף על פי כן יש לו שכר גדול על דעתו הנכונה, אשר הכין ליבו לסבול הכל לאהבת יוצרו.
