שער התשעה עשר – שער הזכירה
[המשך הדברים שראוי לאדם לזכור תמיד, ואז תהיה עבודתו מקובלת לפני ה', וישא חן וחסד לפניו].
הזכירה השבע ועשרים: שיחשוב על אדם שהכעיס את המלך ונתחייב מיתה, וחמל המלך עליו, ומייסר אותו רק מעט ואחר כך יחזירו למשרתו הראשונה, כמה ישמח אותו המכעיס לסבול מעט ייסורים במקום המיתה שנגזרה עליו בתחילה. וכך יחשוב אדם, אם הוא מיוסר: שהרי הוא עבר על מצוות השם ונתחייב מיתה, והקל לו השם והביא לו ייסורים או איבוד ממון תחת המיתה שנתחייב, ולכן יקבל אותם בשמחה ובאהבה, וזהו סימן טוב שהוא חפץ בגזרת השם.
