והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו
֍ ֍ ֍
מב. להודיע שאין ראוי לאדם לסמוך על הנס, ואפילו שרואה שתמיד עיני ה' עליו לשומרו, אלא יתרחק מן הסכנה ככל האפשר, ולכן ברח דוד לארץ פלישתים, כשראה שכשהוא בארץ ישראל הוא שרוי בסכנה תמידית מצד שאול.
מג. להודיע עוצם אהבת דוד לעם ישראל, כי גם בזמן שהוצרך לברוח מארץ ישראל אל ארץ פלישתים, היה נלחם מלחמות ה' בשונאי ישראל, ונהג בחכמה בכך שלא החיה מהם איש, כדי שלא יידע זאת אכיש.
מד. ללמדנו כי ידיעת העתידות תגיע אל האדם מצד ההשגחה האלוקית, ולכן כשחטא שאול – לא ענהו ה' אפילו על ידי אחד מבני הנביאים, ולא בחלומות. וכן לא ענהו באורים ותומים, אף שהיו שם אורים ותומים, כיון שהרג שאול את כל הכהנים שבנוב, ולא היה שם כהן גדול כלל, ובודאי לא כהן גדול הראוי שתשרה עליו רוח הקודש.
מה. להודיע כיצד שילם ה' לשאול כגמולו על כך שהרג את נוב עיר הכהנים, ועתה הרגיש את חסרונם כשהוצרך שישאלו עבורו באורים ותומים, ולא היה כהן גדול היכול לשאול עבורו, עד שהוצרך לנטות אחר הדברים הפחותים, והם האובות, שכבר הרחיקם וביערם מן הארץ, כדי לידע כיצד לנהוג במלחמה עם הפלישתים.
