משנה ה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נֵר וּמָזוֹן וּבְשָׂמִים וְהַבְדָּלָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נֵר וּבְשָׂמִים וּמָזוֹן וְהַבְדָּלָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שֶׁבָּרָא מְאוֹר הָאֵשׁ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ:
משנה ה: משנתנו מביאה מחלוקת בית שמאי ובית הלל בענין סדר הברכות בהבדלה של מוצאי שבת: אדם שאכל סעודה שלישית בשבת, וכבר יצאה שבת, ויש לו רק כוס יין אחת, לברכת המזון ולהבדלה, כיצד יברך. ולדברי הכל ברכת ההבדלה היא האחרונה, כדי לדחות ככל האפשר את צאת השבת, שלא תיראה עליו כמשא, ולדברי הכל מברך על הנר תחילה, כיון שנהנה ממנו מיד כשרואהו, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, סדר הברכות הוא כך, נֵר – בורא מאורי האש, וּמָזוֹן – ברכת המזון, כיון שהתחייב בברכת המזון לפני שהתחייב בבשמים, וּבְשָׂמִים – בורא מיני בשמים, וְהַבְדָּלָה – ברכת 'המבדיל בין קודש לחול'. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כך הוא סדר הברכות, נֵר, וּבְשָׂמִים, כיון שברכת הבשמים היא מעין ברכת האש, ששתיהן שייכות להבדלה, וזהו כבוד השבת, וּמָזוֹן, וְהַבְדָּלָה.
המשנה דנה עתה בנוסח הברכה הראויה על האש בהבדלה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יש לברך 'שֶׁבָּרָא מְאוֹר הָאֵשׁ', כיון שהברכה היא על הכח הטבעי של האש, וזהו כח אחד, ומשמעות לשון 'ברא' היא לשעבר, ואילו משמעות לשון 'בורא' היא על העתיד. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יש לברך 'בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ', כיון שהברכה היא על הגוונים השונים שיש בראיית האש, ומשמעות לשון 'בורא' היא גם לשעבר.
