כ לָכֵ֗ן כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה אֲלֵיהֶ֑ם הִנְנִי־אָ֕נִי וְשָֽׁפַטְתִּי֙ בֵּֽין־שֶׂ֣ה בִרְיָ֔ה וּבֵ֥ין שֶׂ֖ה רָזָֽה׃ כא יַ֗עַן בְּצַ֤ד וּבְכָתֵף֙ תֶּהְדֹּ֔פוּ וּבְקַרְנֵיכֶ֥ם תְּנַגְּח֖וּ כָּל־הַנַּחְל֑וֹת עַ֣ד אֲשֶׁ֧ר הֲפִֽיצוֹתֶ֛ם אוֹתָ֖נָה אֶל־הַחֽוּצָה׃ כב וְהֽוֹשַׁעְתִּ֣י לְצֹאנִ֔י וְלֹֽא־תִהְיֶ֥ינָה ע֖וֹד לָבַ֑ז וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין שֶׂ֖ה לָשֶֽׂה׃
֍ ֍ ֍
(כ) לָכֵן, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים אֲלֵיהֶם, הִנְנִי אָנִי – הנה אני בא בהשגחתי הפרטית, וְשָׁפַטְתִּי בֵּין שֶׂה בִרְיָה – בריאה ושמנה, וּבֵין שֶׂה רָזָה, שהבריאה תתן דין וחשבון על מה שאכלה יותר מהראוי לה, ועשקה את הצאן הרזה והחלשה.
(כא) ולגבי הצאן החזקות אומר, יַעַן בְּצַד וּבְכָתֵף תֶּהְדֹּפוּ – בגלל שהדפתם את החלשות ודחפתם אותם בצידי גופכם ובכתפיכם, וּבְקַרְנֵיכֶם תְּנַגְּחוּ את כָּל הַנַּחְלוֹת – החלשות ורפויות הכח, עַד אֲשֶׁר הֲפִיצוֹתֶם אוֹתָנָה אֶל הַחוּצָה, וזהו משל אל אותם גיבורים חזקים שעשקו את הדלים והחלשים, עד שהוציאו אותם מנחלתם ובזזו אותה לעצמם.
(כב) וְהוֹשַׁעְתִּי לְצֹאנִי, וְלֹא תִהְיֶינָה עוֹד לָבַז. וגם לגבי העבר אעשה דין צדק, וְשָׁפַטְתִּי בֵּין שֶׂה לָשֶׂה, בין העשוק לעושק.
