א. קוראים את ההלל בראש חדש, אך אין לקרות הלל שלם, אלא מדלגים על קטעים מסוימים, כמופיע בסידורים. והטעם, כיון שמצד עיקר הדין אין אומרים הלל בראש חדש, אלא שנהגו אבותינו [מזמן הגמרא] לאומרו, וכדי להבדיל בינו לבין הלל הנאמר בחגים מצד הדין, תיקנו שיקראוהו בדילוג. (משנ"ב סי' תכב).
ב. אמירת הלל נוהגת בין בציבור ובין ביחיד. יש אומרים שגם בראש חדש מברכים עליו תחילה וסוף, וכן מנהג רוב האשכנזים. ויש אומרים שאין לברך עליו [כיון שהוא נאמר רק מצד המנהג], וכן נוהגים הספרדים. (שם).
