משנה ד: חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן פְּגִיעָתָן רָעָה. הַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב. וְהֵם שֶׁחָבְלוּ בַאֲחֵרִים פְּטוּרִין. הָעֶבֶד וְהָאִשָּׁה פְּגִיעָתָן רָעָה. הַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב. וְהֵם שֶׁחָבְלוּ בָאֲחֵרִים, פְּטוּרִין. אֲבָל מְשַׁלְּמִין לְאַחַר זְמָן. נִתְגָּרְשָׁה הָאִשָּׁה, נִשְׁתַּחְרֵר הָעֶבֶד, חַיָּבִין לְשַׁלֵּם:
חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, פְּגִיעָתָן רָעָה – פגישת האדם איתם, בעניני נזיקין, בין שהזיקו ובין שהוזקו, רעה תמיד לאותו אדם הפוגשם, לפי שהַחוֹבֵל בָּהֶן, חַיָּב, כחובל בכל אדם, וְאילו הֵם שֶׁחָבְלוּ בַאֲחֵרִים, פְּטוּרִין, שהרי אינם בני דעת להתחייב.
הָעֶבֶד הכנעני וְהָאִשָּׁה הנשואה, פְּגִיעָתָן רָעָה – הפגישה עמהם בעניני נזיקין, רעה תמיד, לפי שהַחוֹבֵל בָּהֶן, חַיָּב. וְאילו הֵם שֶׁחָבְלוּ בַאֲחֵרִים, פְּטוּרִין, ואין זה פטור גמור, אלא לפי שאין להם ממון משלהם, אין להם דרך לקיים את חיובם, ולכן רק באותו זמן הם פטורים, אֲבָל מְשַׁלְּמִין לְאַחַר זְמָן, שאם נִתְגָּרְשָׁה הָאִשָּׁה, או אם נִשְׁתַּחְרֵר הָעֶבֶד, ויש להם ממון משלהם, חַיָּבִין לְשַׁלֵּם.
