א וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ ב בֶּן־אָדָ֕ם שִׂ֥ים פָּנֶ֖יךָ עַל־הַ֣ר שֵׂעִ֑יר וְהִנָּבֵ֖א עָלָֽיו׃ ג וְאָמַ֣רְתָּ לּ֗וֹ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֥י אֵלֶ֖יךָ הַר־שֵׂעִ֑יר וְנָטִ֤יתִי יָדִי֙ עָלֶ֔יךָ וּנְתַתִּ֖יךָ שְׁמָמָ֥ה וּמְשַׁמָּֽה׃ ד עָרֶ֨יךָ֙ חָרְבָּ֣ה אָשִׂ֔ים וְאַתָּ֖ה שְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֑ה וְיָֽדַעְתָּ֖ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
֍ ֍ ֍
פרק לה
(א) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר, כיון שהתנבא בפרק הקודם על שיבת ישראל לארצם, מתנבא על חורבן אדום, שיהיה בזמן סמוך לכך.
(ב) בֶּן אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ עַל הַר שֵׂעִיר, וְהִנָּבֵא עָלָיו, וחטאם של אדום היה בכך ששמחו על מפלת ישראל בזמן חורבן בית המקדש הראשון.
(ג) וְאָמַרְתָּ לּוֹ, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, הִנְנִי פונה אֵלֶיךָ הַר שֵׂעִיר, להענישך, וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיךָ, וּנְתַתִּיךָ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה [-שממון קבוע], וגזירה זו התקיימה על ידי נבוכדנצר מלך בבל, אך באותו זמן עדיין לא היה זה חורבן עולם.
(ד) ואחר כך אוסיף להענישך, עָרֶיךָ חָרְבָּה אָשִׂים, וְאַתָּה שְׁמָמָה תִהְיֶה, ודבר זה התקיים בזמן מלכות בית חשמונאי ומלכות הורדוס, וְיָדַעְתָּ כִּי אֲנִי ה', כי באותו זמן רבים מבני אדום התגיירו וקיבלו עליהם את מלכות ה'.
