בכלל מצות יום טוב – לשמח לב אשתו ובניו כפי כוחו וכפי הראוי להם, לפי רצונם. ואמרו חז"ל 'משבח אני את העצלנים, שאין יוצאים מביתם ברגל, דכתיב ושמחת אתה וביתך'.
ובכלל מצות היום לשמח לב עניים ואביונים קודם כל יום טוב כפי כוחו, וידוע כמה החמירו בזהר הקדוש על זה ואמרו, שהקדוש ברוך הוא מבקר את העניים ביום טוב, ואם רואה שאין להם במה לשמח בוכה עליהם. ולכן לא ימנע האדם מלתת לעניים בכל יום טוב כברכת ה' אשר נתן לו, ויירא ויפחד ולא יסתפק בנתינה מועטת, אלא לפי גודל ממונו כך יתן לעניים, ואז ישמח לבו ויגל כבודו, ולא תאונה אליו רעה, ונגע לא יקרב באהלו, והיה שלום בחילו.
ובכלל מצות היום, מה שאמרו חז"ל שמשה רבינו תקן לישראל שיהיו דורשין הלכות חג בחג, ומוטל על האנשים לבא לשמוע את דרשות התלמידי חכמים בימים טובים, ויבואו לשמוע על מנת לשמור ולעשות, ויקבלו שכר טוב על השמיעה ועל העשיה, וכזה יהיה חג לה', וישמח ה' במעשיו.
