כו וְנָֽתַתִּ֥י אוֹתָ֛ם וּסְבִיב֥וֹת גִּבְעָתִ֖י בְּרָכָ֑ה וְהֽוֹרַדְתִּ֤י הַגֶּ֨שֶׁם֙ בְּעִתּ֔וֹ גִּשְׁמֵ֥י בְרָכָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃ כז וְנָתַן֩ עֵ֨ץ הַשָּׂדֶ֜ה אֶת־פִּרְי֗וֹ וְהָאָ֨רֶץ֙ תִּתֵּ֣ן יְבוּלָ֔הּ וְהָי֥וּ עַל־אַדְמָתָ֖ם לָבֶ֑טַח וְֽיָדְע֞וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֗ה בְּשִׁבְרִי֙ אֶת־מֹט֣וֹת עֻלָּ֔ם וְהִ֨צַּלְתִּ֔ים מִיַּ֖ד הָעֹֽבְדִ֥ים בָּהֶֽם׃ כח וְלֹֽא־יִהְי֨וּ ע֥וֹד בַּז֙ לַגּוֹיִ֔ם וְחַיַּ֥ת הָאָ֖רֶץ לֹ֣א תֹֽאכְלֵ֑ם וְיָֽשְׁב֥וּ לָבֶ֖טַח וְאֵ֥ין מַֽחֲרִֽיד׃ כט וַהֲקִֽמֹתִ֥י לָהֶ֛ם מַטָּ֖ע לְשֵׁ֑ם וְלֹֽא־יִהְי֨וּ ע֜וֹד אֲסֻפֵ֤י רָעָב֙ בָּאָ֔רֶץ וְלֹֽא־יִשְׂא֥וּ ע֖וֹד כְּלִמַּ֥ת הַגּוֹיִֽם׃ ל וְיָֽדְע֗וּ כִּ֣י אֲנִ֧י יְהוָ֛ה אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם אִתָּ֑ם וְהֵ֗מָּה עַמִּי֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ לא וְאַתֵּ֥ן צֹאנִ֛י צֹ֥אן מַרְעִיתִ֖י אָדָ֣ם אַתֶּ֑ם אֲנִי֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃
֍ ֍ ֍
(כז) ועתה ממשיך על דרך הנמשל, שהצאן הם ישראל עצמם, לאחר שכבר יגיעו לארץ ישראל, וְנָתַן עֵץ הַשָּׂדֶה אֶת פִּרְיוֹ, וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ, וְהָיוּ עַל אַדְמָתָם לָבֶטַח. וכבר בהיותם בארץ העמים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה', בְּשִׁבְרִי אֶת מֹטוֹת עֻלָּם – כאשר יתבטל עול שעבוד מלכויות, וְהִצַּלְתִּים מִיַּד הָעֹבְדִים בָּהֶם.
(כח) ובאותו זמן שיהיו עדיין בארצות העמים, וְלֹא יִהְיוּ עוֹד בַּז לַגּוֹיִם – לא יבזזו הגוים את ממונם, וְחַיַּת הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלֵם – והגוים שהיו הורגים בהם יפסיקו לעשות כן, וְיָשְׁבוּ בין האומות לָבֶטַח, וְאֵין מַחֲרִיד.
(כט) ואחר כך יֵשְׁבוּ בארץ ישראל, וַהֲקִמֹתִי לָהֶם מַטָּע לְשֵׁם – ויהיו כנטועים באדמת ארץ ישראל במטע שיהיה מפורסם בשמו הטוב, כי לא יֵעקרו משם לעולם, וְלֹא יִהְיוּ עוֹד אֲסֻפֵי רָעָב בָּאָרֶץ, כי יהיה שובע ושפע גדול בארץ ישראל, וְלֹא יִשְׂאוּ עוֹד כְּלִמַּת הַגּוֹיִם, כי לא יגלו עוד מארצם [בשונה משנות הגלות, שהיושבים בארץ ישראל היו סובלים רעב וכלימה מהגויים].
(ל) ואז, כשישבו לבטח בארצם, וְיָדְעוּ כולם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אִתָּם, כי תדבק בהם השראת השכינה, רוח הקודש והנבואה, ואעשה להם ניסים, וְהֵמָּה עַמִּי, הדבקים בעבודתי, בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם ה' אֱלֹהִים.
(לא) ובאותה עת יעלו ישראל ממדרגת 'צאן' למדרגת 'אדם', וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי, אָדָם אַתֶּם, כלומר, כפי שמדרגת האדם גדולה ממדרגת הצאן, כך תתעלו במדרגתכם הרוחנית יותר, כי אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם, ומעלת עובד ה' לעומת שאר בני האדם, היא כמעלת האדם לעומת בעלי החיים, נְאֻם ה' אֱלֹהִים.
