טז. אלו דברים שצריכין נטילה ג' פעמים בסירוגין, משום רוח רעה: הקם מן המטה מן השינה, והיוצא מבית הכסא אף על פי שלא עשה צרכיו אלא שנכנס שם בשביל עסק אחר. אמנם אם לא נכנס שם כולו אלא רק הושיט ידיו שם כדי ליתן כלי של מים להיושב שם לרחוץ בו, כיון שלא נכנס גופו אלא במקצת, שהיו ידיו בלבד, אין שורה עליו רוח רעה כאשר נכנס כל גופו, אלא רק קצת מן הקצת, ולכך סגי ליה בפעם אחת, והמחמיר לרחוץ גם באופן זה ג' פעמים, תבא עליו ברכה. וכן המשמש מטתו יטול אחר כך ג' פעמים, וכן האשה תטול אחר כך ידיה ג' פעמים. וכן ההולך בבית הקברות, וההולך בתוך ד' אמות של מת, וכל שכן הנוגע במת עצמו גם כן יטול ג' פעמים. ומה שנוהגין העולם כשיטלו ידיהם משום מת ובחזרתם מבית הקברות שלא ינגבו ידיהם, אלא יניחום עד שיתנגבו ברוח מאליהם, אין זה משורת הדין אלא עושין כן כדי שלא יסיחו דעתם מן זכרון המות, ולכן אם הוא בחורף שיש קור גדול, וקשה עליו הדבר מאד שיניח ידו בלי ניגוב במטפחת, ומצטער הרבה מחמת צינה, אז ינגבם במטפחת, ואין בכך כל חשש.
ודע כי אפילו בנכנס לבית הכסא, אין שורה עליו רוח רעה כמו כח רוח רעה ששורה עליו בשינה, שטועם טעם מוות, ולכך אין צריך להזהר בכל הדברים הללו שלא ללכת ארבע אמות בלא נטילת ידים, ואין צורך להזהר בזה אלא רק בשינה. וכן אין צריך להזהר בכל אלו ליטול ידיו לתוך כלי דוקא, אבל צריך להזהר שיטול ג' פעמים בסירוגין, וגם שיטול שיעור רביעית:
