משנה א: הַגּוֹזֵל עֵצִים, וַעֲשָׂאָן כֵּלִים, צֶמֶר, וַעֲשָׂאָן בְּגָדִים, מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. גָּזַל פָּרָה מְעֻבֶּרֶת, וְיָלְדָה, רָחֵל טְעוּנָה, וּגְזָזָהּ, מְשַׁלֵּם דְּמֵי פָרָה הָעוֹמֶדֶת לֵילֵד, דְּמֵי רָחֵל הָעוֹמֶדֶת לִגָּזֵז. גָּזַל פָּרָה, וְנִתְעַבְּרָה אֶצְלוֹ וְיָלְדָה, רָחֵל, וְנִטְעֲנָה אֶצְלוֹ וּגְזָזָהּ, מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. זֶה הַכְּלָל, כָּל הַגַּזְלָנִים מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה:
שני הפרקים הבאים עוסקים בדיני גזלן וחיובי תשלומיו:
הַגּוֹזֵל עֵצִים, וַעֲשָׂאָן כֵּלִים, או שגזל צֶמֶר, וַעֲשָׂאָן בְּגָדִים, כיון שהשתנה החפץ מכפי שהיה, קנאו הגזלן לעצמו ואינו צריך להשיב אותו בעצמו, אלא מְשַׁלֵּם כְּשווי העצים או הצמר בשְׁעַת הַגְּזֵלָה, ולא יותר.
גָּזַל פָּרָה מְעֻבֶּרֶת, וְיָלְדָה, או שגזל רָחֵל טְעוּנָה צמר, וּגְזָזָהּ, מְשַׁלֵּם רק דְּמֵי פָרָה הָעוֹמֶדֶת לֵילֵד, ורק דְּמֵי רָחֵל הָעוֹמֶדֶת לִגָּזֵז, ואילו העובר והצמר עצמם, שלו.
גָּזַל פָּרָה, וְנִתְעַבְּרָה אֶצְלוֹ – ברשות הגזלן, וְיָלְדָה, או שגזל רָחֵל, וְנִטְעֲנָה אֶצְלוֹ בצמר, וּגְזָזָהּ, מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. זֶה הַכְּלָל, כָּל הַגַּזְלָנִים מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה.
