"ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד", נקט הוה, עבר ועתיד, היפך הסדר, כי נקט על פי סדר השתלשלות העולמות בהדרגתן, ממעלה למטה. כי בעולמות העליונים, אשר אין להרע מבוא שמה, ככתוב 'לא יגורך רע', מלכותו בהויה אחת, מראשית הבריאה ועד עתה, ולעולם. לכך כינוי מלכותו שמה בתואר הוה.
אמנם בעולם העשיה, בטרם חטא אדם הראשון, וכן בעת שעמדו על הר סיני, שפסקה זוהמתן, אז היה גלוי וניכר כבוד מלכותו גם בעולם הזה. אולם בהתגבר הרע, עד כי כל העמים סרו מאחרי ה', וגם אנחנו – הגם כי ידענו כי מלכותו בכל משלה – עם כל זה אין מעשינו, בעוונותינו הרבים, מסכימים לידיעתינו, והוא הכל לסיבת הרע הנאחז בתוכינו, לכך כינוי מלכותו בעולם הזה הוא בתואר עבר, כי בזמן העבר, בטרם חטא אדם הראשון ובשעה שעמדו אבותינו על הר סיני, היה נגלה כבוד מלכותו.
אולם במקור הרע הטבעי, עוד לא נתקן העולם, כי לו היה נתקן – שוב לא היה מקום להרע להתגבר עוד על פני תבל, ורק לעתיד אי"ה, לעת קץ, נקוה שיבוער, ואז יתפשט כבוד מלכותו גם שמה, ולזה אמר 'ה' ימלוך לעולם ועד'. (רוח חיים ו יא).
