מביא הרי"ף דוגמאות נוספות למה שאמרו חכמים 'כל המקדש עצמו בשעת תשמיש הוויין לו בנים זכרים', וּכְגוֹן הַהִיא דְּאָמְרִינַן במסכת נדה (עא.) על הפסוק (תהילים קכז ג) 'הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים וְגוֹ' שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן', אָמַר רַבִּי חֲמָא בַּר חֲנִינָא, בִּשְׂכַר שֶׁמַּשְׁהִין עַצְמָן עַל הַבֶּטֶן בִּשְׁעַת בִּיאָה, כְּדֵי שֶׁיַּזְרִעוּ נְשׁוֹתֵיהֶן תְּחִלָּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לָהֶן בִּשְׂכָרָן בָּנִים. וּכְגוֹן הָא דְּאָמַר רַב חֲמָא במסכת נדה (יז.) יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵן, וְאֵין מְשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם וְכוּ'. וּכְגוֹן הָא דְּתָנוּ רַבָּנָן במסכת גיטין (ע.), הַבָּא מִבֵּית הַכִּסֵּא, אַל יְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ מיד, אלא ימתין עַד שֶׁיִּשְׁהֵא שִׁיעוּר הליכת חֲצִי מִיל, מִפְּנֵי שֶׁעד אותו זמן שֵׁד שֶׁל בֵּית הַכִּסֵּא מְלַוֵּהוּ, וְאִם שִׁמֵּשׁ באותו זמן, הָוְיָין לוֹ בָּנִים נִכְפִּין [-חולים במחלת הנפילה]. וּכְגוֹן הָא דְּאָמְרִינַן הָכָא (יח:), על הפסוק 'וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטּוּמְאָתָם', שזו אַזְהָרָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּפְרְשׁוּ מִנְּשׁוֹתֵיהֶן סָמוּךְ לְוֶסְתָּן.
גָּרְסִינַן בְּמסכת נִדָּה (יב:), תָּנוּ רַבָּנָן, כָּל אִשָּׁה שֶּׁאֵין לָהּ וֶסֶת – זמן קבוע לראיית דם נדה, אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ עם בעלה, מחשש שתראה דם בשעת תשמיש, וְאֵין לָהּ דמי כְתוּבָה, וְלֹא פֵּירוֹת – אין הבעל חייב להחזיר לה את פירות נכסי מלוג שאכל, וְלֹא מְזוֹנוֹת – אם הלך בעלה למדינת הים קודם שגירשה, אין בית דין פוסקים לה מזונות מנכסיו, וְלֹא בְּלָאוֹת – בגדים שהכניסה לו בנדונייתה ונכתבו בכתובתה, ואבדו, אינו חייב לשלם לה את דמיהם, וְיוֹצִיא – יגרשנה, וְלֹא יַחְזִיר עוֹלָמִית, ואפילו אם לאחר זמן קבעה לה וסת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, מְשַׁמֶּשֶׁת בִּשְׁנֵי עֵדִים, אחד לפני תשמיש ואחד לאחריו, וְהֵן עִיוּותֵיהָ – עדים אלו מקלקלים אותה, אם אכן תראה עליהם דם, שזהו סימן שהיא רואה דם מחמת תשמיש, וְהן תִּיקוּנֵיהָ – הם מתקנים אותה ומתירים אותה לבעלה, אם לא תראה עליהם דם, וּכְבָר פֵּירַשְׁנוּהָ בְּמסכת כְּתוּבוֹת, שִׁילְהֵי [-סוף] פֶּרֶק אַלְמָנָה נִיזּוֹנֵית. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל, הֲלָכָה כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס.
תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, אשה שנִשֵּׂאת, וְרָאֲתָה דָּם מֵחֲמַת תַּשְׁמִישׁ, מְשַׁמֶּשֶׁת פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, ואם בשלשת הפעמים הללו ראתה דם, מִכָּאן וָאֵילָךְ לֹא תְּשַׁמֵּשׁ, שהרי הוחזקה לראות דם מחמת תשמיש, אֶלָּא תִּתְגָּרֵשׁ, וְתִּנָּשֵׂא לְאַחֵר – רשאית להנשא לאדם אחר. [ואם נִשֵּׂאת לְאַחֵר, וְגם אצלו הָיְתָה רוֹאֶה דָּם בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ, מְשַׁמֶּשֶׁת פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, מִכָּאן וָאֵילָךְ לֹא תְּשַׁמֵּשׁ אֶלָּא תִּתְגָּרֵשׁ, וְתִּנָּשֵׂא לְאַחֵר]. מבררת הגמרא, עַד כַּמָּה פעמים מוּתֶּרֶת לִינָּשֵׂא, עַד שְׁלֹשָׁה בני אדם. יָתֵר מִכֵּן, אם אצל שלשה בני אדם הוחזקה שלש פעמים לראות דם מחמת תשמיש, לֹא תִּנָּשֵׂא לאדם רביעי, עַד שֶׁתִּבְדֹּק את עַצְמָהּ. כֵּיצַד בּוֹדֶקֶת את עַצְמָהּ, מְבִיאָה שְׁפוֹפֶרֶת, וּבְתוֹכָהּ מִכְחוֹל, וּמוֹךְ מוּנָּח לוֹ עַל רֹאשׁוֹ של המכחול, ומכניסתו באותו מקום, אם נִמְצָא דָּם עַל רֹאשׁוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִן הַמָּקוֹר, ואסורה להנשא עוד לשום אדם, וְאִם לָאו, שלא נמצא דם בראשו, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא [-שדם זה בא] מִן הַצְּדָדִין, וטהורה. וְאִם יֵשׁ לָהּ וֶסֶת – אם מה שראתה דם בזמן ששימשה היה בזמן הסמוך לוסתה, תּוֹלָה בְּוִסְתָה, ואינה נאסרת. וְאִם יֵשׁ לָהּ מַכָּה המוציאה דם, תּוֹלָה את הדם בְּמַכָּתָהּ. וְאִם הָיְתָה דָּם מַכָּתָהּ מְשׁוּנָּה מִדַּם רְאִיָּיתָהּ, אֵינָהּ תּוֹלָה – אינה יכולה לתלות את הדם שראתה בשעת תשמיש בדם מכה, ואסורה. וְנֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לוֹמַר מַכָּה יֵשׁ לִי בְּתוֹךְ הַמָּקוֹר, שֶׁמִּמֶּנָּה הַדָּם יוֹצֵא. תמהה הגמרא, אם תבדוק עצמה בשְׁפוֹפֶרֶת, הרי אַבְגוּרֵי מַבְגָר לָהּ – הרי העץ עצמו של המכחול אינו חלק, ומשרטה ומוציא ממנה דם. אָמַר שְׁמוּאֵל, נוטלת שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל אַבָר – עופרת, וּפִיהָ רָצוּף [-כפול] לְתוֹכָהּ, באופן שאינו משרטה.
אָמַר [לֵיהּ] רַבִּי שִׁמְעוֹן [בֶּן לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן], מדוע אשה זו בודקת עצמה באופן זה רק אחרי שנישאת שלש פעמים, וְתִבְדּוֹק עַצְמָהּ בְּבִיאָה שְׁלִישִׁית שֶׁל בַּעַל רִאשׁוֹן, ואם תראה שהדם בא מן הצדדים תהיה מותרת לבעלה. [אָמַר לֵיהּ] – השיב לו רבי יוחנן, לְפִי שֶּׁאֵין כָּל אֶצְבָּעוֹת שָׁווֹת, ויתכן שרק אצל בעל זה היא רואה דם, ואצל אחר לא תראה דם, ומוטב שתתגרש ותינשא לאחר, שמא אצלו לא תראה דם כלל ולא תהיה כל ימיה בספק כרת. המשיך והקשה לו, וְתִבְדּוֹק עַצְמָהּ בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל בַּעַל שְׁלִישִׁי, לאחר שראתה דם, הרי הוכח שאצל שלשה בני אדם שונים היא רואה גם מחמת תשמיש, והיאך התירו לה להמתין עד הפעם השלישית של הבעל השלישי, והשיב לו, לְפִי שֶּׁאֵין כָּל הַכֹּחוֹת שָׁווֹת, ויתכן שבעילה זו היתה בכח מרובה ומחמת כן ראתה דם, ויתכן שבפעם אחרת לא תראה דם, ולכן אינה נאסרת עד שתראה שלש פעמים אף אצל הבעל השלישי.
