יג כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֚עַן אֹֽמְרִ֣ים לָכֶ֔ם אֹכֶ֥לֶת אָדָ֖ם אָ֑תְּ וּמְשַׁכֶּ֥לֶת גּוֹיַ֖יִךְ הָיִֽית׃ יד לָכֵ֗ן אָדָם֙ לֹא־תֹ֣אכְלִי ע֔וֹד וְגוֹיַ֖יִךְ לֹ֣א תְשַׁכְּלִי־ע֑וֹד נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ טו וְלֹֽא־אַשְׁמִ֨יעַ אֵלַ֤יִךְ עוֹד֙ כְּלִמַּ֣ת הַגּוֹיִ֔ם וְחֶרְפַּ֥ת עַמִּ֖ים לֹ֣א תִשְׂאִי־ע֑וֹד וְגוֹיַ֨יִךְ֙ לֹֽא־תַכְשִׁ֣לִי ע֔וֹד נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃
֍ ֍ ֍
(יג) כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים לאדמת ישראל, יַעַן [-כיון ש]אֹמְרִים לָכֶם בדרך גנות ובזיון, אֹכֶלֶת אָדָם אָתְּ, כי בני האדם הבודדים שישבו בארץ בזמן הגלות לא הצליחו להתקיים בה, כי מתו במחלות וברעב, וּמְשַׁכֶּלֶת גּוֹיַיִךְ הָיִית – וכן יאמרו עליך שכבר פעמיים שיכלת את עם ישראל שישבו על אדמתך, ואם כן אינך ראויה עוד לישיבת בני אדם ואומות.
(יד) לָכֵן, בזמן הגאולה, אָדָם לֹא תֹאכְלִי עוֹד, כי לא יהיו בך דבר ורעב, וְגוֹיַיִךְ לֹא תְשַׁכְּלִי עוֹד, כי לא יגלו עוד ישראל מארצם, נְאֻם ה' אֱלֹהִים.
(טו) וְלֹא אַשְׁמִיעַ אֵלַיִךְ עוֹד את כְּלִמַּת הַגּוֹיִם, והם הפחותים שבין אומות העולם [כי 'גוים' הוא כינוי לקיבוץ אנשים שאין להם מלך או דת מסוימים] שישבו בארץ ישראל בזמן הגלות, ואמרו שמושבה רע, וְחֶרְפַּת עַמִּים [שהם נכבדים יותר, שיש להם מלך] שלא היו יושבים בארץ ישראל אלא היו מחרפים אותה מרחוק, ואמרו שחלה בה קללת ה' מחמת עוונותיהם של ישראל, לֹא תִשְׂאִי עוֹד, וְגוֹיַיִךְ – את העם שלך, שהוא עם ישראל, לֹא תַכְשִׁלִי עוֹד בחטאים, כי יהיו כולם צדיקים ולא יגלו עוד מארצם, נְאֻם ה' אֱלֹהִים.
