י. בעת שיאמר תיקון חצות, ישנה את מקומו מתחלת תיקון רחל עד אחר שיגמור תיקון לאה, בין שהוא אומר בביתו בין שהוא אומר בבית הכנסת. וקודם שיאמר פתיחת אליהו זכור לטוב אז ישב במקומו העיקרי שרוצה ללמוד. אמנם, בזמן שאין אומרים תיקון רחל אלא רק תיקון לאה בלבד, אין צריך לשנות מקומו. ואותם הנוהגים ליתן אפר במקום הנחת תפילין כשאומרים תיקון רחל, וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל, מנהגם להניחו עד גמר תיקון לאה, וכך מסתבר.
יא. זהו סדר אמירת תיקון חצות ע"פ דברי רבינו האר"י ז"ל: תשב בתחלת תיקון רחל אצל הפתח סמוך למזוזה, וטוב שיהיה הפתח של החדר שאתה אומר בו פתוח, אם אין שם קרירות, וקודם שתאמר תיקון רחל תפרוש מטפחת או בגד אחר קל על הקרקע כדי שיעור מושבך, כי אין לישב על הקרקע ממש, ותסיר מנעליך ותשב שם יחף, ותכסה ראשך בגלימא או בגד אחר, ותקח אפר מקלה ותשים במקום הנחת תפילין של ראש, ותכוף ראשך ותחבק פניך בקרקע ממש, ותכוון בזה להצטער על שריפת התורה שנעשית אפר, גם תכווין להצטער שבעונותינו הרבים משנחרב בית המקדש נמסרו סודות התורה ורזיה לחיצוניים, שזה נקרא גלות התורה בעוונותינו הרבים, ואז תתחיל לומר "על נהרות בבל" ותכוון לבכות במזמור זה על חרבן בית המקדש, ואחר כך "מזמור לאסף" ותכוון לבכות בזה על הריגת הצדיקים, ואח"כ "זכור ה' מה היה" עד הסוף, ותכפול פסוק "השיבינו", ואח"כ פסוקים "הבט וכו' אתה וכו' למה וכו' למצער וכו' ועתה וכו' אל תקצוף וכו' ערי וכו' העל אלה וכו'", ולא תאמר פסוקים יותר מזה. ואח"כ פסוקי נחמה "על חומותיך וכו' ואל תתנו דמי לו וכו' נשבע ה' וכו' כי מאספיו וכו' אתה תקום תרחם ציון וכו' כי רצו עבדיך וכו' בונה ירושלים וכו'", והרי נשלם תיקון רחל:
ואח"כ תתחיל בתיקון לאה, ותאמר "מזמור כאיל" ומזמור "שפטני" ומזמור "יענך" ומזמור "לה' הארץ" ומזמור "יחננו ויברכנו" ומזמור "אודה ה' בכל לבב" ומזמור "בבוא אליו נתן הנביא", ותאמר מזמור זה בקול בכיה ותחינה ובקשה, שתבקש מחילה מלפניו יתברך על עונותיך, ואח"כ תאמר "עד אנה בכיה בציון ומספד בירושלים תקום תרחם ציון ותבנה חומות ירושלים", ותכוין ציון כנגד רחל וירושלים כנגד לאה, ואח"כ תשב במקומך העיקרי ותעסוק בתורה. ויש נוהגים לומר אחר תיקון לאה הנזכר מזמור "בשוב ה' את שיבת ציון" ובקשת "מלך רחמן רחם עלינו וכו' ויהא רעוא וכו'", ואף על פי שלא נזכרו בדברי רבינו האר"י ז"ל אין חשש לאומרם, מאחר שאומרם בסוף תיקון לאה המסודר מרבינו האר"י ז"ל אין בכך כל חשש, וכן אנחנו נוהגים לאומרם. אמנם יש מקומות שאומרים אחר תקון רחל נוסח "אוי לי על גלות השכינה וכו'" ככתוב בסידורים, ודבר זה לא נזכר בדברי רבינו האר"י ז"ל, ואף על פי דמן הסברה נראה דאין חשש לאומרו, עם כל זה לא נהגנו לאומרו. ושאלתי על מנהג החסידים בעה"ק תוב"ב, והשיבו לי שאין מנהגם לומר "אוי לי" הנז', אבל מנהגם לומר אחר סיום תיקון לאה "מלך רחמן וכו'" ומזמור "בשוב וכו'" כדי לפסוק בנחמה, ואומרים קדיש יהא שלמא:
