משנה ז: שָׂדֶה שֶׁקְּצָרוּהָ כּוּתִים, קְצָרוּהָ לִסְטִים, קִרְסְמוּהָ נְמָלִים, שְׁבָרַתָּהּ הָרוּחַ אוֹ בְהֵמָה, פְּטוּרָה. קָצַר חֶצְיָהּ וְקָצְרוּ לִסְטִים חֶצְיָהּ, פְּטוּרָה, שֶׁחוֹבַת הַפֵּאָה בַּקָּמָה:
משנה ז: שָׂדֶה שֶׁקְּצָרוּהָ כּוּתִים – גויים, לצורך עצמם [אך אם היו אלו פועלים גויים הקוצרים לצורך ישראל, הדין הוא כאילו קצר הישראל בעצמו], קְצָרוּהָ לִסְטִים לצורך עצמם, קִרְסְמוּהָ נְמָלִים, אף שעשו כן דרך קצירה, שכרסמו את הגבעול בתחתיתו, שְׁבָרַתָּהּ הָרוּחַ אוֹ בְהֵמָה, פְּטוּרָה מפאה, כיוון שנאמר 'ובקוצרכם', ללמד שחיוב פאה הוא רק כאשר אתם הקוצרים. קָצַר הבעלים היהודי את חֶצְיָהּ הראשון של השדה, וְקָצְרוּ לִסְטִים [או שאר המנויים לעיל] את חֶצְיָהּ השני, הרי זו פְּטוּרָה מפאה, כיון שֶׁחוֹבַת הַפֵּאָה נשארה בַּקָּמָה שהניח, ונקצרה על ידי ליסטים:
