אמרו חז"ל, הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה, הזהרו בבני עם הארץ שמהם תצא תורה. וחייבים מנהיגי הערים בכל עיר ועיר להשתדל מאד על תלמוד התורה בכל נפשם ובכל מאודם, ויושיבו מלמדי תינוקות, וישדלו את התינוקות בדברים טובים ובמנות ומתנות, כדי שיעלו במעלות בסדר הלמוד. וידועה מעלת הבל פיהם של תינוקות של בית רבן, עד שאמרו חז"ל שהעולם מתקיים בהבל תינוקות של בית רבן, והם מבטלין כל גזרות קשות ורעות, ואין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש, וכהנה מעלות רבות נאמרו בלמוד תינוקות של בית רבן. ולפי גודל המצות והתועלת הנמשכת ממנה, ראוי למנהיגי הערים להתחזק בה בכל נפשם ובכל מאודם להרים קרנה של תורה, ולא יחושו לכל הטורח וההוצאה, לפי רוב הטובה שעושים לנפשם, ולפי הנחת רוח שעושים ליוצרם.
וזה כלל גדול, שאל יתייאש אדם מן הרחמים, כמנהג איזה אנשים שאומרים, זה הבן בודאי לא יצא חכם, ואם אניחנו בתלמוד תורה יהיה קרח מכאן וקרח מכאן, מוטב שאוציאנו למשא ומתן שילמד להביא טרף לביתו, ובאמת זה הבל, שכל אשר ישב על התורה – בודאי ירויח ולא יפסיד, שאם לא יצא חכם, לפחות יהיה יודע ספר, ולא יהיה עם הארץ, וללמוד להיות סוחר אין צריך חכמה וזמן, כי במהרה ילמד, והזוזים הם זזים מאליהם, ואפשר שמלאכתו תהיה נעשית על ידי אחרים:
