ז. המוצץ מיץ שבפירות, בשיעור רביעית, אין לו לברך ברכה אחרונה, משום שדינו כמשקה, דבעינן שישתה רביעית בבת אחת. וברכה ראשונה מברך ברכת שהכל. ואם מוצץ את המיץ שבתפוז או הענב על ידי לעיסה בשיניו, ואחר כך זורק את התפוז או את הענב, מברך בורא פרי העץ. ואם אכל כזית מברך נפשות אחר התפוז, ומעין שלש אחר הענבים, שדינו כאוכלים. והוא שיאכל שיעור כזית בכדי אכילת פרס.
ח. מי שאכל פרי, או ששתה מים, ונתחייב לברך ברכת בורא נפשות רבות, וגם הטיל את מימיו, ונתחייב בברכת אשר יצר, יקדים לברך "אשר יצר", ואחר כך יברך בורא נפשות. ואף אם אכל מפירות שבעת המינים כדי שיעור שביעה, יקדים לברך תחלה אשר יצר ואחר כך ברכה מעין שלש.
