פרק ו, משנה א: מִי שֶׁקִּנֵּא לְאִשְׁתּוֹ וְנִסְתְּרָה, אֲפִלּוּ שָׁמַע מֵעוֹף הַפּוֹרֵחַ, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, עַד שֶׁיִּשְׂאוּ וְיִתְּנוּ בָהּ מוֹזְרוֹת בַּלְּבָנָה:
פרק ו, משנה א: מִי שֶׁקִּנֵּא לְאִשְׁתּוֹ שלא תסתתר עם אדם פלוני, וְנִסְתְּרָה עמו, אֲפִלּוּ אין לו עדים על כך שנסתרה, אלא שָׁמַע זאת מֵעוֹף הַפּוֹרֵחַ [יש מפרשים שהכוונה לתוכי, החוזר על מה ששמע מבני אדם], נאסרה עליו בכך, ואם אינו רוצה להשקותה, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אינה נאסרת עליו כל זמן שאין שני עדים שנסתרה, עַד שֶׁיִּשְׂאוּ וְיִתְּנוּ בָהּ – ידברו על פריצותה מוֹזְרוֹת בַּלְּבָנָה – אותן נשים הטוות צמר בלילה לאור הלבנה, ודרכן להתקבץ יחד ולדבר על דברים שאירעו ביום, ואם הן מדברות על כך שאותה אשה נוהגת בפריצות, אף שאין עדות שנסתתרה, שוב אין המים בודקים אותה, ועליו לגרשה, אך לא הפסידה כתובתה.
