גם אדם עני, שאינו יכול לפרנס את בניו, יסבול מעט עמהם וילמד אותם תורה עד שיגדלו, והתורה תעמוד להם לזונם ולפרנסם פרנסה טובה, בהיתר, בנחת, ברווח ובכבוד, שאם לא יגיעו להיות חכמים גדולים מורי הוראות בישראל, על כל פנים יוכלו להיות חזנים ומלמדי תינוקות ויהיו מצדיקי הרבים ככוכבים, ויהיו עוסקים במלאכת שמים ויהיה חלקם מיושבי בית המדרש ולא יהיה חלקם מיושבי קרנות.
ואף שבודאי אין העולם יכול להתקיים בלי סוחרים, אך יניח לאחרים לעסוק בזה, ואשרי מי שמלאכתו מלאכת שמים, ואשרי מי שחלקו מיושבי בית המדרש. וכל אדם צריך לומר 'מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה', ואם צריך העולם לסוחרים, אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים.
והאיש אשר הוא סוחר, ועבר זמנו מלהיות מיושבי בית המדרש, כל אשר בכוחו לעשות – יעשה, ויהיה בתורת השם חפצו, בכל עת שהוא פנוי ילמד את אשר יודע, או ילך אל חכמים לשמוע בלמודים על מנת לשמור ולעשות ולקיים, ולא יעבור מלהתפלל עם הצבור שחרית מנחה ערבית, ומלקבוע עתים בתורה ביום ובלילה, וימסור נפשו על בניו שיהיו תלמידי חכמים, ויהיה מחזיק ביד לומדי התורה, כי אז יהא חלקו כחלקם של לומדי התורה, וכל דבר טוב שיוכל – יעשה, ויפחד מכל חטא כמפני חרב, וכל מעשיו יהיו לשם שמים. אם כה יעשה, גדול הנהנה מיגיעו, אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא.
