יז בַּרְזֶ֣ל בְּבַרְזֶ֣ל יָ֑חַד וְ֝אִ֗ישׁ יַ֣חַד פְּנֵֽי־רֵעֵֽהוּ׃ יח נֹצֵ֣ר תְּ֭אֵנָה יֹאכַ֣ל פִּרְיָ֑הּ וְשֹׁמֵ֖ר אֲדֹנָ֣יו יְכֻבָּֽד׃
֍ ֍ ֍
(יז) צורתם ומהותם של החרב והסכין זהו החוד שיש בהם, וכאשר רוצים להשחיזם ולהסיר מהם את החלודה, על ידי שפשוף בַּרְזֶל בְּבַרְזֶל, יָחַד – יתחדד הברזל, ויקבל את צורתו הראויה, וְאִישׁ יַחַד [-יחדד] פְּנֵי רֵעֵהוּ, כי כאשר ירצה האדם להעמיד את צורתו ומהותו הפנימית כראוי, והיינו לחדד את שכלו וחכמתו וכוחות נפשו, יעשה זאת על ידי שיעסוק בעניני החכמה עם רעהו, ובכך יחדדו זה את זה.
(יח) נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ – מי שרוצה לאכול את פירות התאנה, צריך לשמור אותה תמיד, כי פירותיה אינם מבשילים יחד, וצריך בכל בוקר להשכים לפני זריחת השמש ולקטוף את התאנים שהבשילו, כי אם לא יקטפם מיד יהיו בהם תולעים, וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד – כך הרוצה לקבל חכמה מרבו צריך להשכים ולבוא אליו בכל בוקר, ללקוט את פירות חכמתו, ועל ידי זה יזכה לכבוד [וכמו שנדרש פסוק זה על יהושע בן נון, שעליו נאמר (שמות ל"ג י"א) "וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל", ועל ידי זה זכה לכבוד, שנאמר (במדבר כ"ז כ"ב-כ"ג) "וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה, וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה"].
