'תוספת שבת' ו'תוספת יום הכיפורים' ציונו בהם ה' להוסיף מחול על הקודש, ולא ללמד על עצמם בלבד יצאו, אלא ללמד על הכלל כולו, שחייב אדם להוסיף על מצוות התורה. וכמו שנאמר בפירוש 'ושמרתם את משמרתי', ודרשו חז"ל 'עשו משמרת למשמרתי', שחייב אדם לברוח מאה שערים של היתר כדי שלא יכנס בשער אחד של איסור. ונאמר 'קדושים תהיו', ופירשו חז"ל 'פרושים תהיו, קדש עצמך במותר לך'. וחייב אדם להיות מוסיף והולך תוספת קדושה מידי יום, לא תשבע עינו, כמו שאוהב כסף לא ישבע כסף, והתוספת מורה על היותו עובד מאהבה, כי מים רבים של הבלי העולם הזה לא יוכלו לכבות את האהבה. וכבר כתבו ספרי המוסר שטובת ומעלת התוספת הוא כשהוא מרובה על העיקר, לא שתהא התוספת מבטלת את העיקר, באופן שצריך פלס ומאזני משפט, פעמים יוסיף, ופעמים בטולה של תורה זהו קיומה, אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכון לבו לשמים.
תפריט
תפריט
שבת
כ"ב אייר התשפ"ו
