משנה ז: כְּשֵׁם שֶׁהַמִזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ אֶת הָרָאוּי לוֹ כָּךְ הַכֶּבֶשׂ מְקַדֵּשׁ. כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ וְהַכֶּבֶשׁ מְקַדְּשִׁין אֶת הָרָאוּי לָהְן, כָּךְ הַכֵּלִים מְקַדְּשִׁים. כְּלֵי הַלַּח מְקַדְּשִׁין אֶת הַלַּח, וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ מְקַדְּשׁוֹת אֶת הַיָּבֵשׁ. אֵין כְּלֵי הַלַּח מְקַדְּשִׁין אֶת הַיָּבֵשׁ, וְלֹא מִדּוֹת הַיָּבֵשׁ מְקַדְּשׁוֹת אֶת הַלַח. כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּקְּבוּ, אִם עוֹשִׂים הֵם מֵעֵין מְלַאכְתָּן שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין וְהֵם שְׁלֵמִים, מְקַדְּשִׁין. וְאִם לָאו, אֵין מְקַדְּשִׁים. וְכֻלָּן אֵין מְקַדְּשִׁים אֶלָא בַקֹּדֶשׁ:
משנה ז: כְּשֵׁם שֶׁהַמִזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ אֶת הָרָאוּי לוֹ, שכיון שעלה עליו לא ירד, וכפי שהתבאר במשניות הקודמות, כָּךְ הַכֶּבֶשׂ מְקַדֵּשׁ את מה שעלה עליו, כיון שנאמר (שמות מ י) 'וּמָשַׁחְתָּ אֶת מִזְבַּח הָעֹלָה' ותיבת 'את' באה לרבות את הכבש. וכְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ וְהַכֶּבֶשׁ מְקַדְּשִׁין אֶת הָרָאוּי לָהְן, כָּךְ הַכֵּלִים של המקדש מְקַדְּשִׁים את מה שנכנס לתוכם וראוי להם, ולכן, כְּלֵי הַלַּח – כלים המשמשים למדידת וקבלת הדם או השמן או היין, מְקַדְּשִׁין אֶת הַלַּח. וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ, המשמשות למדידת וקבלת הסולת למנחות, מְקַדְּשׁוֹת אֶת הַיָּבֵשׁ. אֵין כְּלֵי הַלַּח מְקַדְּשִׁין אֶת הַיָּבֵשׁ, וְלֹא מִדּוֹת הַיָּבֵשׁ מְקַדְּשׁוֹת אֶת הַלַח.
כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּקְּבוּ, אִם עוֹשִׂים הֵם – אם ניתן להשתמש בהם מֵעֵין מְלַאכְתָּן שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין וְהֵם [-כאשר היו] שְׁלֵמִים, מְקַדְּשִׁין את הנכנס בהם. וְאִם לָאו, אֵין מְקַדְּשִׁים. [וכלים שנשברו או נקבו במקדש לא היו מתקנים אותם, אלא עושים חדשים, וכן סכין שנפגם לא היו משחיזים אותו, אלא עושים חדש, וכן בגדי כהונה שהתלכלכו לא היו מכבסים אותם, אלא מכינים חדשים, כיון שאין עניות במקום עשירות]. וְכֻלָּן – כל הכלים, אֵין מְקַדְּשִׁים אֶלָא כשהם נמצאים בַקֹּדֶשׁ:
