טו) כפי שהתבאר לעיל, יש צורך בעדות שנפל המום שלא בכוונה, כדי להתיר את הבכור בשחיטה ואכילה, ואפילו עד שהעיד מפי עד אחר שמום זה נפל שלא לדעת, נאמן. ואפילו אשה, שאינה כשרה לשאר עדויות, נאמנת בעדות זו, לומר בפני נפל מום זה מאליו, וישחט עליו.
טז) כל המומין הראויין לבא בידי אדם, נאמן הרועה עליהן לומר שמאליהן נפלו, ולא נעשו בכוונה, וישחט עליהן. במה דברים אמורים, כשהיה הרועה ישראל, והבכור ביד הכהן, שבאופן זה אין לרועה טובת הנאה במום זה. אבל אם היה הרועה כהן, והבכור עדיין הוא ביד בעליו הישראלי, הרי זה אינו נאמן, וחושדין אותו שמא הוא הטיל בו מום כדי שיתננו לו.