נאמר במשלי 'כי בתחבולות תעשה לך מלחמה', וכמה ערמות ותחבולות אדם עושה לכבוד עצמו וכדי להרויח ממון, על אחת כמה וכמה צריך לשית עצות בנפשו ותחבולות כדי להלחם מלחמת חובה נגד היצר הרע.
והנה, לכל דבר טוב שירצה האדם לעשות, השטן עומד על ימינו לשטנו ולמנוע טוב מבעליו, וכל שכן שמנסה למונעו מלימוד תורה, שהרי אמרו חז"ל שאם אין האדם מצליח לנצח את היצר הרע – יעסוק בתורה, וכן אמרו 'אם פגע בך מנוול זה [-היצר הרע] משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נמוח, ואם ברזל הוא מתפוצץ'. ולכן היצר הרע מסיתו היסת כפול שלא יעסוק בתורה ושלא ילך לבית המדרש. ולכן העצה היעוצה לאדם, שיעשה תחבולה כאיש מלחמה, שמראה עצמו כאילו אינו רוצה להלחם, עד שאויבו יתייאש ממנו וישכון בטח בדד, ואז בפתע פתאום יקום עליו והכהו נפש. וכן היה עושה דוד המלך עליו השלום, שבכל היום היה אומר, 'למקום פלוני אני הולך, לבית דירה פלוני אני הולך', ועל ידי זה היה יצרו בודל ממנו, ופתאום היו רגליו מוליכות אותו לבית המדרש. ולכן מנהג הצדיקים שאומרים מעט ועושים הרבה, שאם יחשוב האדם או יאמר, אלמד כך וכך, או אעשה טוב כך וכך, היצר עומד עליו בכל כחו, או מגלגל עליו כמה עכובים וכמה מניעות למנעו, לכן אם רחש לבו דבר טוב – תכף ומיד יצרף המחשבה טובה למעשה, ויזרז את עצמו כאשר יוכל.
ועוד יש גדר גדול ותחבולה גדולה, והוא מאמר חז"ל שאמרו 'לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה'. שכשרואה היצר הרע, אחד שעוסק שלא לשמה כדי לקבל שכר טוב בעמלו, הוא מניחו ואומר, זה משלנו, שאין זה עובד את השם אלא עובד את עצמו, שעושה הכל כדי לקבל שכר, אבל באמת סגולת התורה שהיא תבלין ליצר הרע, ומצות ה' ברה מאירת עינים, ומתוך שלא לשמה בא לשמה. ולכן טוב לגבר שיהא מחשב שכר מצוה, כאלו איש עומד כנגדו ונותן לו זוזים בידו על כל דבר טוב ועל כל תיבה מדברי תורה. וכזאת וכזאת בתחבולות יעשה מלחמה עם היצר הרע, אולי יוכל לגרשו מעליו, והבא לטהר, ה' יעזור לו.
