משנה ב: בְּדָלִית וּבְדֶקֶל אֵינוֹ כֵן, אֲפִלּוּ תִשְׁעִים וְתִשְׁעָה אוֹמְרִים לָבוֹז וְאֶחָד אוֹמֵר לְחַלֵּק, לָזֶה שׁוֹמְעִין, שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה :
משנה ב: אבל בְּדָלִית וּבְדֶקֶל, שהתבאר במשנה הקודמת שכיון שיש בהם סכנה צריך בעל הבית להוריד את הפירות ולחלקם לעניים, אֵינוֹ כֵן – אין הדין כן, ואמנם אם כל העניים רוצים לעלות בעצמם וליטול מהפירות שומעים להם, אך אם אין הכל מסכימים לכך, אֲפִלּוּ היו תִשְׁעִים וְתִשְׁעָה האוֹמְרִים לָבוֹז, וְאֶחָד האוֹמֵר לְחַלֵּק, לָזֶה שׁוֹמְעִין, שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה:
