משנה ג: נָטַל אֶת הַדָּם מִמִּי שֶׁהָיָה מְמָרֵס בּוֹ, נִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס, וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה, אַחַת, אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלשׁ, אַחַת וְאַרְבַּע, אַחַת וְחָמֵשׁ, אַחַת וָשֵׁשׁ, אַחַת וָשֶׁבַע. יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל:
לאחר סיום עבודת הקטרת הקטורת ממשיך הכהן הגדול בעבודת הפר והשעיר שהתחיל בהם:
נָטַל הכהן הגדול אֶת הַדָּם של הפר מִמִּי שֶׁהָיָה מְמָרֵס בּוֹ, נִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס – לאותו מקום שנכנס אליו קודם, והיינו לקדש הקדשים, וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד – במקום שכנגד בין שני הבדים, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ – מדם הפר, אַחַת לְמַעְלָה – כנגד חודה העליון של הכפורת, וְשֶׁבַע לְמַטָּה – כנגד עובי הכפורת, וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה – לא היה מכוון שיפגע הדם בחודה של כפורת או בעוביה של הכפורת, ולא היה הדם נוגע כלל בכפורת, אֶלָּא היה מזה כְמַצְלִיף, כלומר, היה מכוין ידו כאילו הוא מתכוין להזות למעלה, אך באמת היה הדם נופל על הארץ, וכן היה מכוין ידו כאילו הוא מתכוין להזות למטה, ובאמת היה הדם של כל ההזיות נופל על הארץ, ו'כמצליף' היינו כאדם המלקה את המחויב מלקות, שמלקה מלמעלה למטה, כך הכהן הגדול היה מכוין שיפלו הדמים על הארץ בשורה, זה תחת זה.
וְכָךְ הָיָה הכהן הגדול מוֹנֶה את ההזיות, אַחַת – הזיה אחת כלפי מעלה. אַחַת וְאַחַת – הזיה נוספת כלפי מטה [והיה אומר 'אחת ואחת' ולא רק 'אחת', כדי שלא יטעה במנין ההזיות, ויחשיב את ההזיה הראשונה, שהיתה למעלה, יחד עם השבע שהיו למטה, ולכן גם בהמשך, בכל הזיה, מזכיר את ה'אחת' שהיתה למעלה], אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלשׁ, אַחַת וְאַרְבַּע, אַחַת וְחָמֵשׁ, אַחַת וָשֵׁשׁ, אַחַת וָשֶׁבַע.
לאחר סיום הזיות דם הפר, יָצָא מקדש הקדשים, וְהִנִּיחוֹ – הניח את המיזרק עם דם הפר עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל.
