שישי
כ"א אייר התשפ"ו
שישי
כ"א אייר התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת יומא, פרק ו, משנה א

פרק ו, משנה א: שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, מִצְוָתָן שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְדָמִים וּבִלְקִיחָתָן כְּאֶחָד. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שָׁוִין, כְּשֵׁרִין. לָקַח אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר, כְּשֵׁרִין. מֵת אֶחָד מֵהֶן, אִם עַד שֶׁלֹּא הִגְרִיל מֵת, יִקַּח זוּג לַשֵּׁנִי. וְאִם מִשֶּׁהִגְרִיל מֵת, יָבִיא זוּג אַחֵר וְיַגְרִיל עֲלֵיהֶם בַּתְּחִלָּה, וְיֹאמַר, אִם שֶׁל שֵׁם מֵת, זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַשֵּׁם יִתְקַיֵּם תַּחְתָּיו. וְאִם שֶׁל עֲזָאזֵל מֵת, זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יִתְקַיֵּם תַּחְתָּיו. וְהַשֵּׁנִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב, וְיִמָּכֵר וְיִפְּלוּ דָמָיו לִנְדָבָה, שֶׁאֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, תָּמוּת. וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, נִשְׁפַּךְ הַדָּם, יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. מֵת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, יִשָּׁפֵךְ הַדָּם:

משנתנו מבארת את דין שעירי יום הכפורים שנערך עליהם הגורל, אחד לה' ואחד לעזאזל.

שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, מִצְוָתָן שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין – דומים זה לזה בְּמַרְאֶה – שיהיו שניהם לבנים או שניהם שחורים, וּבְקוֹמָה – בגובהן, וּבְדָמִים – במחיר שניתן עבורם, וּבִלְקִיחָתָן כְּאֶחָד – שיקנו את שניהם בבת אחת.

וְאמנם דין זה הוא רק לכתחילה, אך בדיעבד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שָׁוִין, כְּשֵׁרִין. וכן אם לָקַח [-קנה] אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר, כְּשֵׁרִין.

אם מֵת אֶחָד מֵהֶן – מהשעירים, אִם עַד שֶׁלֹּא הִגְרִיל – קודם שהפיל גורלות, מֵת אותו אחד, יִקַּח שעיר אחר שיהיה זוּג לַשֵּׁנִי. וְאִם מִשֶּׁהִגְרִיל מֵת אחד מהם, יָבִיא זוּג אַחֵר וְיַגְרִיל עֲלֵיהֶם בַּתְּחִלָּה – כמו שהגריל בפעם הראשונה, וְיֹאמַר את אחד הנוסחאות שיובאו להלן, לפי המקרה שאירע, כלומר, אִם השעיר שֶׁל שֵׁם הוא שמֵת, יאמר כך, זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַשֵּׁם יִתְקַיֵּם תַּחְתָּיו – תחת השעיר שמת, וְאִם השעיר שֶׁל עֲזָאזֵל מֵת, יאמר כך, זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יִתְקַיֵּם תַּחְתָּיו. וְהשעיר הַשֵּׁנִי של ההגרלה השניה, שאינו נצרך, יִרְעֶה בשדה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב – עד שיפול בו מום ויפסל להקרבה, וְיִמָּכֵר, וְיִפְּלוּ דָמָיו לִנְדָבָה – וישתמשו בכסף שקיבלו תמורתו להקרבת קרבנות נדבה. והטעם שירעה עד שיסתאב, ואין מכניסים אותה לבית סגור ומונעים ממנה מזון עד שתמות, כדרך שעושים לחטאת יחיד שאין בה צורך [כגון שאבדה, והתכפר בעליה בחטאת אחרת, ואחר כך נמצאה], לפי שֶׁאֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אף זו תָּמוּת. וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אם נִשְׁפַּךְ הַדָּם של השעיר שנפל עליו הגורל לה' קודם סיום ההזיות, ויש צורך להגריל מחדש על שני שעירים נוספים, יָמוּת גם השעיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, ויביא זוג אחר ויגריל עליהם לה' ולעזאזל. וכן אם מֵת השעיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, יִשָּׁפֵךְ הַדָּם של השעיר שנפל עליו הגורל לה', ויגריל מחדש על שני שעירים אחרים.

https://2halachot.org/halacha/מסכת-שבת-פרק-א-משנה-ו