ז הִכֹּן֙ וְהָכֵ֣ן לְךָ֔ אַתָּ֕ה וְכָל־קְהָלֶ֖ךָ הַנִּקְהָלִ֣ים עָלֶ֑יךָ וְהָיִ֥יתָ לָהֶ֖ם לְמִשְׁמָֽר׃ ח מִיָּמִ֣ים רַבִּים֮ תִּפָּקֵד֒ בְּאַֽחֲרִ֨ית הַשָּׁנִ֜ים תָּב֣וֹא ׀ אֶל־אֶ֣רֶץ ׀ מְשׁוֹבֶ֣בֶת מֵחֶ֗רֶב מְקֻבֶּ֨צֶת֙ מֵֽעַמִּ֣ים רַבִּ֔ים עַ֚ל הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־הָי֥וּ לְחָרְבָּ֖ה תָּמִ֑יד וְהִיא֙ מֵֽעַמִּ֣ים הוּצָ֔אָה וְיָֽשְׁב֥וּ לָבֶ֖טַח כֻּלָּֽם׃ ט וְעָלִ֨יתָ֙ כַּשֹּׁאָ֣ה תָב֔וֹא כֶּֽעָנָ֛ן לְכַסּ֥וֹת הָאָ֖רֶץ תִּֽהְיֶ֑ה אַתָּה֙ וְכָל־אֲגַפֶּ֔יךָ וְעַמִּ֥ים רַבִּ֖ים אוֹתָֽךְ׃
֍ ֍ ֍
(ז) הִכֹּן וְהָכֵן לְךָ, ומפרש את דבריו, הִכֹּן אַתָּה בעצמך, וְהָכֵן לְךָ וְכָל קְהָלֶךָ, וכן התכונן לכל האומות הַנִּקְהָלִים עָלֶיךָ, והם בני ישמעאל שילחמו בך, וְהָיִיתָ לָהֶם לְמִשְׁמָר – אתה תהיה ה'שומר' שימנע מהם מלהרע לירושלים, כי בשעה שיתחילו בני ישמעאל להלחם ביושבי ירושלים, ילחמו בהם בני אדום ויהרגו בהם, ומחמת כן יחזרו בני ישמעאל ויהרגו בבני אדום, עד שתהיה חרב איש באחיו ויֵהרגו כולם.
(ח) מִיָּמִים רַבִּים תִּפָּקֵד – אפקוד עליך עוונות של זמן רב, להענישך על כל מה שעשית לישראל לאורך הדורות, ובעבור זאת יגרום ה' שבְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבוֹא אֶל אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב – ארץ שהחרב שבה עליה פעמים רבות [כי בשונה מזמן בית המקדש, שישבו ישראל שנים רבות בשלוה בארצם, הרי עתה ישבו בארצם לאחר שהחרב הרגה הרבה מהעם], מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים – לאחר ששבו ישראל מכל ארצות פזוריהם, ונקבצו לארצם מגלויות רבות ושונות, עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְחָרְבָּה תָּמִיד, וְהִיא מֵעַמִּים הוּצָאָה – וכעת יצאה האומה הישראלית מהעמים השונים שהיתה ביניהם, לאחר שנתנו להם רשות לצאת ולהתקבץ בארצם, וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם – ובאותו זמן ישבו לבטח בארצם, כי לא תהיה להם מלחמה עם שום אדם, ולא תהיה לך שום טענה לבוא להלחם בהם.
(ט) וְעָלִיתָ על ארץ ישראל בְּצוּרָה שיכולה להתפרש בשני פנים, מצד אחד כַּשֹּׁאָה תָבוֹא – מחמת רוב הפרשים והלוחמים שלך יֵראה שבאת להחריב ולהשמיד את הארץ כולה, להחשיך אורם ולהורגם, ומצד שני, כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ תִּהְיֶה – כיון שיבוא איתך עם רב כל כך שאינם אנשי מלחמה, יֵראה כאילו באת לתפוס לעצמך את המלכות של ארץ ישראל ולהושיב בה את כל עמך, ולא להחריבה, וכמו ענן המביא עמו גשם, כך אתה מביא איתך אנשים רבים שיֵשבו בארץ. וחוזר ומפרש את דבריו, מצד אחד יֵראה כאילו באת להחריב, כיון שתבוא אַתָּה וְכָל אֲגַפֶּיךָ – כל אנשי צבאך. ומצד שני יֵראה כאילו באת ליישב את הארץ באומות אחרות, כי לא תבא לבדך אלא וְעַמִּים רַבִּים אוֹתָךְ [-יבואו איתך].
