(כג) וּמִ֤י כְעַמְּךָ֙ כְּיִשְׂרָאֵ֔ל גּ֥וֹי אֶחָ֖ד בָּאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר הָלְכֽוּ־אֱ֠לֹהִים לִפְדּֽוֹת־ל֨וֹ לְעָ֜ם וְלָשׂ֧וּם ל֣וֹ שֵׁ֗ם וְלַֽעֲשׂ֨וֹת לָכֶ֜ם הַגְּדוּלָּ֤ה וְנֹֽרָאוֹת֙ לְאַרְצֶ֔ךָ מִפְּנֵ֣י עַמְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר פָּדִ֤יתָ לְּךָ֙ מִמִּצְרַ֔יִם גּוֹיִ֖ם וֵֽאלֹהָֽיו׃ (כד) וַתְּכ֣וֹנֵֽן לְ֠ךָ אֶת־עַמְּךָ֨ יִשְׂרָאֵ֧ל ׀ לְךָ֛ לְעָ֖ם עַד־עוֹלָ֑ם וְאַתָּ֣ה ה֔' הָיִ֥יתָ לָהֶ֖ם לֵֽאלֹהִֽים׃ (כה) וְעַתָּה֙ ה֣' אֱלֹהִ֔ים הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֤רְתָּ עַֽל־עַבְדְּךָ֙ וְעַל־בֵּית֔וֹ הָקֵ֖ם עַד־עוֹלָ֑ם וַֽעֲשֵׂ֖ה כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ (כו) וְיִגְדַּ֨ל שִׁמְךָ֤ עַד־עוֹלָם֙ לֵאמֹ֔ר ה֣' צְבָא֔וֹת אֱלֹהִ֖ים עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וּבֵית֙ עַבְדְּךָ֣ דָוִ֔ד יִֽהְיֶ֥ה נָכ֖וֹן לְפָנֶֽיךָ׃ (כז) כִּֽי־אַתָּה֩ ה֨' צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל גָּלִ֜יתָה אֶת־אֹ֤זֶן עַבְדְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר בַּ֖יִת אֶבְנֶה־לָּ֑ךְ עַל־כֵּ֗ן מָצָ֤א עַבְדְּךָ֙ אֶת־לִבּ֔וֹ לְהִתְפַּלֵּ֣ל אֵלֶ֔יךָ אֶת־הַתְּפִלָּ֖ה הַזֹּֽאת׃ (כח) וְעַתָּ֣ה ׀ ה֣' אֱלֹהִ֗ים אַתָּה־הוּא֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים וּדְבָרֶ֖יךָ יִֽהְי֣וּ אֱמֶ֑ת וַתְּדַבֵּר֙ אֶֽל־עַבְדְּךָ֔ אֶת־הַטּוֹבָ֖ה הַזֹּֽאת׃ (כט) וְעַתָּ֗ה הוֹאֵל֙ וּבָרֵךְ֙ אֶת־בֵּ֣ית עַבְדְּךָ֔ לִֽהְי֥וֹת לְעוֹלָ֖ם לְפָנֶ֑יךָ כִּֽי־אַתָּ֞ה ה֤' אֱלֹהִ֙ים דִּבַּ֔רְתָּ וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖ לְעוֹלָֽם׃
֍ ֍ ֍
(כג) אחרי שביאר דוד כי בחירתו ובחירת זרעו למלוך על ישראל לעולם זהו חלק ממהלך הכולל ומקיף את כל הבריאה, הוסיף לברר כי גם בחירת ישראל מכל העמים זהו מהלך המוביל אל שלימות הבריאה כולה, וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל, גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, שהם כמו הלב המחיה את כל הגוף, וכל הגויים נחשבים כקליפות לעומתם, שהם הפרי המובחר, והביא לכך שלש ראיות, א. אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם, כמו מלך ההולך לפדות את בנו יחידו מן השבי, שלא גאלם על ידי שליח, אלא כביכול ירד ה' בעצמו למצרים לפדותם משם, ב. מכך שנתן אותות ומופתים גדולים בארץ מצרים, וְלָשׂוּם לוֹ בכך שֵׁם וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם הַגְּדוּלָּה, ג. גם אחרי שנכנסו לארץ ישראל, וְנֹרָאוֹת לְאַרְצֶךָ – עשה ניסים נוראים בארץ במלחמותיהם עם הגויים שישבו בארץ, מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם, וגרש מפניהם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו – את הגויים ואת האלוהים של הגויים.
(כד) עתה ביקש דוד מה' שכמו שהקים את ישראל כעמו הנבחר לעולם, כך יעמיד את מלכות בית דוד לעולם, ואמר, וַתְּכוֹנֵן לְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְךָ לְעָם עַד עוֹלָם, וְאַתָּה ה' הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים, (כה) וְעַתָּה ה' אֱלֹהִים, הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל עַבְדְּךָ וְעַל בֵּיתוֹ, שיהיו מולכים על ישראל, הָקֵם עַד עוֹלָם, ואם יחטאו כנגדך, וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, שאם יחטאו תוכיחם ביסורים, אך לא תסיר את חסדך מעליהם.
(כו) וכמו שיש מערכת טבעית שהעמיד ה' בשמים, ובה השמש היא המולכת על כל צבא השמים, כך בהנהגה הניסית שמנהיג ה' את ישראל, מלכות בית דוד היא מנהיגה את כל ההנהגה הניסית המיוחדת לעם ישראל, ואם כן כשם שההנהגה הטבעית של מערכת השמים קיימת לעולם, כך ראוי שמלכות בית דוד תתקיים לעולם, וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם, כי ההנהגה הניסית שמנהיג ה' את ישראל מגדילה את שם ה' בעולם, לֵאמֹר, ה' צְבָאוֹת אֱלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל, וּבֵית עַבְדְּךָ דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לְפָנֶיךָ, כי הם היושבים ראשונה במלכות השמים, ובהנהגה הניסית המיוחדת לישראל.
(כז) ועתה מוסיף דוד שלא אמר וביקש כל זאת מגאוה חלילה, אלא כִּי אַתָּה ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל גָּלִיתָה אֶת אֹזֶן עַבְדְּךָ לֵאמֹר בַּיִת אֶבְנֶה לָּךְ, וכיון שבחרת בי למדרגה הנישאה הזו, עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת.
(כח) וכדי שלא ייראה כאילו דוד מרבה להתפלל מחמת שיש חסרון או פגם באמונתו ביכולת ה' לקיים את הבטחתו, או שיש לו ספק בנבואה, חזר דוד על עיקרי האמונה, ואמר, וְעַתָּה ה' אֱלֹהִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים, שבידך הכל, וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ אֱמֶת, שלא יתכן בהם שינוי מצד ה', וַתְּדַבֵּר אֶל עַבְדְּךָ אֶת הַטּוֹבָה הַזֹּאת, ובזה הודה באמיתת הנבואה שנשלחה אליו על ידי נתן הנביא.
(כט) והוסיף וביאר מדוע אם כן התפלל את כל התפילה הזו, וְעַתָּה לא באה תפילתי מחשש שיהיה בה שינוי מצד ה', אלא באתי לבקש שלא יהיה חסרון מצד המקבלים, הוֹאֵל וּבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ, לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ, כלומר, שיהיו תמיד צדיקים וראויים לקבלת השפע מעם ה', כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהִים דִּבַּרְתָּ את כל ההבטחות הללו, ולא יתכן שינוי מצדך, וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם, שעל ידי ברכתך שיהיו תמיד צדיקים ההולכים לפני ה', יהיו תמיד ראויים לקבל ממך את הברכה ואת הטוב.
