משנה ג: אֵין מְגַלְגְּלִין בְּטוֹפֵחַ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים מַתִּירִין, מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר:
משנה ג: אֵין מְגַלְגְּלִין בְּטוֹפֵחַ – אין משקים את השדה בשעת הלקט, עד שיהיה עליה מים בשיעור משקה טופח, כיון שבכך הוא מפסיד לעניים מן הלקט, ואף שיש לבעל הבית הפסד בכך שאינו משקה את השדה, כגון שיתערב אבק בתבואתו, אלא אומדים את השיעור שיפסיד בעל הבית מכך שאינו משקה את השדה, וינכו שיעור זה מן הלקט, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים מַתִּירִין להשקות, מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר, כלומר, אפשר לשום את מה שיפסידו העניים מחמת ההשקיה, ויתן להם בעל הבית שיעור זה, כיון ששיעור הלקט הוא ידוע, אחד מארבעים וחמש, אך שיעור ההפסד של בעל הבית אינו קבוע, ויתכן שיאמדוהו להפסד מועט, ולבסוף יפסיד הרבה.
