ברא ה' יתברך את האדם, והשליטו על רבי רבוון כחות ועולמות אין מספר, ומסרם בידו, שיהא הוא המדבר והמנהיג אותם עפ"י כל פרטי תנועות מעשיו ודבוריו ומחשבותיו, וכל סדרי הנהגותיו הן לטוב או להיפך ח"ו. כי במעשיו ודבוריו ומחשבותיו הטובים, הוא מקיים ונותן כח בכמה כחות ועולמות עליונים הקדושים, ומוסיף בהם קדושה ואור. כמו שנאמר (ישעיהו נ"א) 'ואשים דברי בפיך גו' לנטוע שמים וליסוד ארץ'. וכמאמרם ז"ל 'אל תקרא בניך, אלא בוניך', כי המה המסדרים עולמות העליונים, כבונה המסדר בנינו, ונותנים בהם רב כח.
ובהיפוך, חס ושלום, ע"י מעשיו או דבוריו ומחשבותיו אשר לא טובים, הוא מהרס רחמנא ליצלן כמה כחות ועולמות עליונים הקדושים, לאין ערך ושיעור. כמו שנאמר (שם מ"ט) 'מהרסיך ומחריביך' וגו', או מחשיך או מקטין אורם וקדושתם ח"ו, ומוסיף כח לעומת זה במדורות הטומאה רחמנא ליצלן. (נפש החיים, א, ג)
