2555. דיני עיקר וטפל, ה

ה. האוכל [שלא בתוך הסעודה] תבשיל או אורז, ומונח לפניו בצלחת חתיכת עוף, או שניצל, או בשר, אם הבשר מעורב עם האורז, גם כשאוכלו לבדו אינו מברך על הבשר, שהוא טפל לגבי האורז. אבל אם הבשר מונח בנפרד בצד הצלחת, ואוכלו בפני עצמו בלי האורז, מברך גם על הבשר. בין אם אוכלו לבסוף בין אם אוכלו באמצע, ובפרט אם הבשר או העוף נתבשלו בקדרה אחת, והאורז בקדרה אחרת. ואם אוכל הבשר יחד עם האורז, אינו מברך על הבשר. והאוכל אורז ואפונה מעורבים זה בזה, או אורז וגזר וצימוקים מעורבים, מברך בורא מיני מזונות בלבד. ואם יש לפניו אורז ואפונה בצלחת אחת, כל מין בנפרד, ואחר שסיים לאכול האורז אוכל האפונה בנפרד, מברך על האפונה בורא פרי האדמה. וכן אם אוכל אורז עם מלפפון חמוץ, או זיתים כבושים, אם אוכל המלפפון יחד עם האורז, אינו מברך, דחשיב כטפל, אבל אם אוכל המלפפון אחר כך לבדו, מברך עליו בורא פרי האדמה, ועל הזיתים בורא פרי העץ. שאין אכילת המלפפון באה להעביר טעם האורז, ולכן אינה חשובה כטפל.