משנה ח: יוֹצִיא לוֹ שְׁתוּת לַיָּיִן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חֹמֶשׁ. יוֹצִיא לוֹ שְׁלשֶׁת לֻגִּין שֶׁמֶן לְמֵאָה, לֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים, לֹג וּמֶחֱצָה בָּלַע. אִם הָיָה שֶׁמֶן מְזֻקָּק, אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ שְׁמָרִים. אִם הָיוּ קַנְקַנִּים יְשָׁנִים, אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ בָּלַע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַמּוֹכֵר שֶׁמֶן מְזֻקָּק לַחֲבֵרוֹ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל עָלָיו לֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים לְמֵאָה:
משנתנו ממשיכה לבאר את דינו של המפקיד משקאות אצל חבירו, ומחזירם לו לאחר זמן, כמה עליו להפחית ממה שנתן לו:
המפקיד אצל חברו יין, ועירבו עם יינו, יוֹצִיא לוֹ שְׁתוּת – שישית לַיָּיִן, שזהו השיעור שהקנקנים בולעים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חֹמֶשׁ, שכך היה נחסר היין במקומו.
יוֹצִיא לוֹ שְׁלשֶׁת לֻגִּין שֶׁמֶן לְמֵאָה לוג, ומבארת המשנה ממה מורכבים שלשת לוגין אלו, לֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים, ולֹג וּמֶחֱצָה בָּלַע – השיעור שנבלע בקנקנים.
אִם הָיָה השֶׁמֶן מְזֻקָּק, אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ שְׁמָרִים. אִם הָיוּ הקַנְקַנִּים יְשָׁנִים, אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ בָּלַע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַמּוֹכֵר שֶׁמֶן מְזֻקָּק לַחֲבֵרוֹ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, שקונה ממנו בכל פעם מעט שמן מזוקק, ונמצא שהשמרים נשארים ביד המוכר, הֲרֵי זֶה – הלוקח, מְקַבֵּל עָלָיו לֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים לְמֵאָה, שעליו להפחית מתוך מאה הלוגין, כלומר, שמשלם על מאה לוג, ונוטל רק תשעים ושמונה ומחצה לוג שמן מזוקק.
