א) הקושר קשר של קיימא, והוא מעשה אומן, חייב. כגון קשר הגמלין [-שקושרים בהם את הגמלים], וקשר הספנין [-שקושרים בהם את הספינות], וקשרי רצועות מנעל וסנדל שקושרין הרצענין בשעת עשייתן, וכן כל כיוצא בזה. אבל הקושר קשר של קיימא ואינו מעשה אומן, פטור. וקשר שאינו של קיימא, ואינו מעשה אומן, מותר לקשרו לכתחלה:
ב) כיצד, נפסקה לו רצועה, וקשרה, או שנפסק החבל וקשרו, או שקשר חבל בדלי, או שקשר רסן בהמה, הרי זה פטור. וכן כל כיוצא באלו הקשרים, שהן מעשה הדיוט וכל אדם קושר אותן לקיימא. וכל קשר שאינו של קיימא, אם קשרו קשר אומן, הרי זה אסור:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
