וְצָרִיךְ הָאָדָם לִפְקֹחַ עֵינָיו עַל בְּנוֹתָיו, כִּי לֹא יֵדַע הָאָדָם מַה יִהְיֶה מְנָת חֶלְקָן, לָכֵן יִּזָּהֵר לְהַרְחִיקָן מִכָּל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת, וּלְהַרְגִּילָן בְּכָל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, וְיִתֶּן לְבִתּוֹ עֵצוֹת טוֹבוֹת אֵיךְ תִּתְנַהֵג עִם בַּעְלָהּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, בְּאֹפֶן שֶׁתִּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וּבְעֵינֵי בַּעְלָהּ.