ד מִ֤י עָלָֽה־שָׁמַ֨יִם ׀ וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ ׀ בְּחָפְנָ֡יו מִ֤י צָֽרַר־מַ֨יִם ׀ בַּשִּׂמְלָ֗ה מִ֭י הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ מַה־שְּׁמ֥וֹ וּמַֽה־שֶּׁם־בְּ֝נ֗וֹ כִּ֣י תֵדָֽע׃ ה כָּל־אִמְרַ֣ת אֱל֣וֹהַּ צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֗֝וּא לַֽחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(ד) ועתה רומז על השאלות ששלחו לו, ומסביר מדוע אינו משיב עליהם, כי שאלתם הראשונה היתה כיצד נבראו שני מיני החומר הראשונים שמהם נוצרו השמים והארץ, ומי קבע להם את מקומם למעלה ולמטה, ועל כך משיב, מִי עָלָה שָׁמַיִם למדוד את גובהם, וַיֵּרַד לתהום למדוד את עומקו, כדי שישיב תשובה לשאלתכם. ועוד שאלו שני החכמים הללו, מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו – כיצד נעשה הדבר שסביב כדור הארץ יהיה אויר הראוי לנשימת בעלי החיים, ואויר זה נשאר תמיד סביב העולם כאילו נאסף בחופניים, בזמן שבכל מקום אחר שתהיה הרוח דרכה להתפשט עד אין סוף ולא להשאר במקום אחד. ומִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה, כי טבע המים להתפשט לכל מקום, והיה ראוי שיכסו את כל כדור הארץ, ומי הוא שאספם למקום אחד, באופן שתיראה היבשה, ויהיה העולם ראוי למגורי בני אדם. מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ – מי הוא שיסד את כל קצוות הארץ, כלומר כיצד נוצר העולם באופן שיהיה במרכזה כח המושך את הכל סביביו, ועל ידי זה נברא העולם ככדור, באופן שכל קצוות הארץ נמשכים למרכזו באופן שווה. מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ, כי הפילוסופים חשבו שמהסיבה הראשונה נאצל ונברא עָלוּל ראשון, שהוא המכונה כ'בן' ביחס לסיבה הראשונה, ורמז בכך אגור בן יקה על כך שנשאל מחכמים אלו שאלות על כל ארבעת היסודות של העולם [כי הזכירו בדבריהם את השמים, ששם נמצא יסוד האש, וכן הזכירו את יסודות הרוח, העפר והמים], ותמה ומשיב, כִּי תֵדָע – וכי חושב אתה שתוכל לדעת ולהשיג את כל הדברים הללו, והרי אלו הם דברים שאי אפשר להשיגם בחקירה אנושית כלל.
(ה) אלא כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ – בכל הדברים הללו צריכים אנו לסמוך על עדות התורה, שהכל נברא יש מאין על ידי מאמר אלהים, צְרוּפָה – וידיעה זו הנלמדת בתורה היא ככסף הצרוף מכל סיג ופסולת, כי זו האמת המוחלטת, ואילו דברי הפילוסופים הם ככסף סיגים מצופה על חרס. וה' מָגֵן הוּא לַחֹסִים בּוֹ, ללמדם את האמת, ולא יטעו בדברי שוא, ללכת אחר ההבל.
