השער העשרים וחמשה – שער לשון הרע
המספר דברים שגורמים היזק לחברו, בין בגופו ובין בממונו, אפילו אם הדבר גורם לו להצר לו או להפחידו, הרי זה לשון הרע. והאומר דבר לחברו, אסור לגלותו בלא רשותו. כל הנאמר בפני שלושה, אז הוא כמו ידוע לכל; ואם סיפר אחד מן השלושה, אין בו משום לשון הרע. אבל אם הוא מתכוון לגלותו יותר, יש בו משום לשון הרע. ואם האומר הזהיר את השומעים שלא יגלו, אפילו אמרו בפני רבים, יש בו משום לשון הרע. מעשה בתלמיד אחד, שגילה דבר שנאמר בבית המדרש אחר עשרים ושתים שנה, והוציאו אותו מבית המדרש, ואמרו: 'זה אדם המגלה סודות'.
