והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו
֍ ֍ ֍
מה. ללמדנו שאין ראוי לצום ולהתפלל על הצרה לאחר שכבר אירעה, כיון שאין ראוי להתפלל לה' על דבר הנמנע בדרך הטבע, אלא אם כן המתפלל הוא נביא, ומבקש שיעשה ה' נס.
מו. להודיענו ששלמה המלך נבחר מלידה, ולכן נקרא שמו על ידי ה' ידידיה, להורות שה' אוהבו.
מז. להודיענו שארצות שנכבשו על ידי חלק מעם ישראל אין חלה עליהם קדושת ארץ ישראל, ולכן כשלכד יואב את רבה מיהר לקרוא לדוד, שיבא עם שאר ישראל, כדי שיהיו שם כולם, ויתייחס הכבוד אל כולם.
מח. ללמדנו שיש לאדם להמנע מלשמוע לעצת היועצים הרעים, וכפי שנראה מה שאירע לאמנון כששמע לעצת יונדב.
מט. ללמדנו שילדיה של אשת יפת תואר שהרתה אותם קודם שהתגיירה אינם מתייחסים כלל אל אביהם היהודי, ולכן היתה תמר מותרת לאמנון, כיון שאימה הרתה אותה בגויותה.
נ. ללמדנו שחמור יותר הענין כאשר השונא את חבירו אינו מדבר עמו, וכמו שעשה אבשלום שלא דיבר עם אמנון מאומה, כי שנאו. ולכן אמרה התורה לגבי הרוצח בשגגה, שאם היה שונא לו מתמול שלשום אינו מתכפר בגלות. ומנין אנו יודעים אם הוא שונא לו? אלא שאם אינו מדבר עימו שלשה ימים, הרי אנו יודעים שהוא שונאו.
