השער העשרים וחמשה – שער לשון הרע
אמרו חז"ל, אל יספר אדם בטובתו של חברו, שמתוך הסיפור בטובתו בא לידי סיפור רעתו. פירוש הדבר, אם תספר טובתו בפני שונאו, אז הוא ישיב: 'איך תשבחהו, והוא עושה כך וכך?' ועל זה נאמר: 'מברך רעהו בקול גדול, בבוקר השכים, קללה תחשב לו'. אבל בפני אוהביו מותר לספר שבחו של אדם.
וכן המספר לשון הרע דרך שחוק וקלות ראש, כלומר שאינו מדבר בשנאה, הוא שאומר הפסוק במשלי 'כמתלהלה היורה זקים חצים ומות, כן איש רימה את רעהו, ואמר הלא משחק אני'. וכן המספר לשון הרע דרך רמיזות, והוא שמספר לתומו כאילו אינו יודע שדבר זה לשון הרע, אלא כשמוכיחים בו אומר: 'איני יודע שאלו מעשיו של פלוני, או שזהו לשון הרע'.