ח וַיָּ֜מָד אֶת־אֻלָ֥ם הַשַּׁ֛עַר מֵֽהַבַּ֖יִת קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃ ט וַיָּ֜מָד אֶת־אֻלָ֤ם הַשַּׁ֨עַר֙ שְׁמֹנֶ֣ה אַמּ֔וֹת וְאֵילָ֖יו שְׁתַּ֣יִם אַמּ֑וֹת וְאֻלָ֥ם הַשַּׁ֖עַר מֵֽהַבָּֽיִת׃
֍ ֍ ֍
(ח) ב. וַיָּמָד אֶת אֻלָם הַשַּׁעַר, והיינו את חללו הפנימי של האולם, מֵהַבַּיִת – כאשר בא מהחצר החיצונה ופניו כלפי השער, ומדידה זו היא ממערב למזרח, והיה חלל זה באורך קָנֶה אֶחָד של שש אמות.
(ט) ג. וַיָּמָד אֶת אֻלָם הַשַּׁעַר, והיינו את חללו הפנימי של האולם מצפון לדרום, והיה חלל זה שְׁמֹנֶה אַמּוֹת פנויות, ובנוסף לכך, וְאֵילָיו שְׁתַּיִם אַמּוֹת – היו בשני צידי הפתח של האולם שני 'אילים', והם עמודים עגולים מצוירים, העומדים מכאן ומכאן [ועל ידי זה לא היה נראה האולם כהמשך של השער שבתוך חלל החומה שהוא עשר אמות, אלא כאילו יש 'פתח' צר יותר, של שמונה אמות, שמשם יוצאים אל החצר החיצונה], וְאֻלָם הַשַּׁעַר נעשה מֵהַבָּיִת – בחלקו הפנימי, כלומר, אף על פי שבדרך כלל עושים את ה'אולם' בחלק החיצוני של השער, באופן שתחילה נכנסים אל האולם, ומשם אל השער שבחלל החומה, ומשם אל החלק הפנימי, כאן לא היה הדבר כן, אלא היה האולם 'מהבית', כלומר בחלק הפנימי של השער, בתוך החצר, ועשו כן כדי שיהיה האולם הזה מול האולם של עזרת ישראל, החצר הפנימית, ונוי הוא שיהיה אולם כנגד אולם.