) המפרק דוכסוסטוס [-חלק פנימי של העור] מעל הקלף, הרי זה תולדת מפשיט, וחייב. הדורס על העור ברגלו עד שיתקשה, או המרככו בידו ומושכו ומשוה אותו כדרך שהרצענין עושין, הרי זה תולדת מעבד, וחייב. המורט נוצה מן האברה [-כנף], הרי זה תולדת מוחק וחייב. וכן הממרח רטיה כל שהוא, או שעוה או זפת, וכיוצא בהן, מדברים המתמרחין עד שיחליק פניהם, חייב משום מוחק. וכן השף בידו על העור המתוח בין העמודים, חייב משום מוחק:
ז) המחתך מן העור כדי לעשות קמיע, חייב, והוא שיתכוין למדת אורכו ומדת רחבו, ויחתוך בכונה שהיא מלאכה, אבל אם חתך דרך הפסד, או בלא כונה למדתו אלא כמתעסק או כמשחק, הרי זה פטור. הקוטם את הכנף, והיינו שחותך את ראשיה מכאן ומכאן, הרי זה תולדת מחתך, וחייב. וכן המגרד ראשי כלונסות של ארז, לעשותן חדים ושוים, חייב משום מחתך. וכן כל חתיכה שיחתוך חָרָשׁ עץ מן העצים, או חָרָשׁ מתכת מן המתכות, חייב משום מחתך. הנוטל קיסם של עץ מלפניו, וקטמו כדי לעשותו ראוי לחצוץ בו שיניו או לפתוח בו את הדלת, חייב:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
