השער העשרים וחמשה – שער לשון הרע
בעל לשון הרע מחפש מומי בני אדם, והוא דומה לזבוב, שינוח תמיד על מקום הלכלוך; אם יש באדם שחין – הזבובים מניחים את הגוף הבריא וישבו על השחין. וכך הוא בעל לשון הרע: מניח את כל הטוב באדם, ומדבר מן הרע.
מעשה באדם אחד, שהלך עם חכם בשדה וראה נבלה אחת. אמר אותו האדם: 'כמה מסרחת נבילה זו!' אמר החכם: 'כמה לבנים שיניה!' החכם הוכיח לאותו אדם ואמר: 'למה תאמר הגנאי שבדבר, תאמר השבח!' כי לעולם ראוי לאדם לספר בשבחו של עולם.